מאגר סיפורי מורשת

שלום קוראים לי בלה, אני מספרת את סיפור חיי, אז נתחיל: נולדתי בשנת 1950, באוקראינה בעיר דנייפרופטרובסק.

 

העיר דנייפרופטרובסק אשר נמצאת על  חוף אגם הנקרא "דנפר". כאשר הייתי קטנה הלכתי עם אמי לשחות באגם ובחורף החלקתי על האגם. בשנת 1958 הלכתי לכיתה א'. כבר אז אהבתי לקרוא ספרים והתחלתי למדתי אותם בעל פה והקראתי אותם על הבמה מול כל בית הספר.

 

כשגדלתי הלכתי לכיתות תיאטרון מיוחדות שנמצאות בבית הספר. כשהתבגרתי ולמדתי בתיכון הופעתי בתיאטרון הארצי, כשסיימתי את התיכון, הלכתי ללימודי תיאטרון. עם סיום הלימודים, סיימתי וקיבלתי תעודה ומקצוע. כשהלכתי לחפש עבודה, מצאתי תיאטרון שמחפש שחקנים והלכתי לשם. שם פגשתי את בעלי לעתיד שעבד שם כשחקן.

 

אחרי שהתפתחתי וגדלתי במקצועי נסעתי לתיאטרון בעיר אחרת, בשם "פיטרוזוורזק". שם נולדה בתי. בגלל שבתי הייתה ילדה קטנה ובגלל שנסענו להופעות באוקראינה ורוסייה לא היה איפה להשאיר אותה. חזרנו לעיר הקודמת והשארנו אותה אצל המשפחה והמשכנו את עבודתינו בתיאטרון הקודם.

 

כיום,סבתי גרה באותה עיר ורק לפני שנה סבא שלי קנה תיאטרון אחר והם עברו אליו ואני עדיין בקשר איתה, והיא מגיעה כל שנה לבקר.

דניפרופטרובסק: "דניפרופטרובסק היא העיר השלישית בגודלהּ באוקראינה, ובירת מחוז דניפרופטרובסק. העיר שוכנת על נהר הדנייפר, שהעניק להּ את שמהּ (ובצירוף שמו של מנהיג פועלים קומוניסטי בשם גריגורי פטרובסקי). העיר, שאוכלוסייתהּ מונה 1,049,000 תושבים, נחשבת כמרכז תעשייתי של אוקראינה. עד 1926 נקראה העיר יקטרינוסל

תשע"ה