מאגר סיפורי מורשת

סבתי אלה סובולב נולדה ב1954 בעיר דונצק שבאוקראינה.

בילדותה סבתא שלי אהבה לשחק בגולות ומשחקי חוץ שונים בחצר, יחד עם החברים.

סבתא שלי עלתה לישראל בשנת 2013 יחד עם סבא, הדוד, הדודה, וסבא רבא. הם עלו בדיוק בתאריך יום ההולדת שלי 18.4.13.

הם הגיעו במטוס והטיסה ארכה כשלוש שעות, בין שתיים  בלילה לחמש בבוקר. אבא שלי הגיע לשדה התעופה "בן גוריון" באוטובוס, וחיכה להם בשדה התעופה. הןא קיבל את פניהם והביא אותם לביתנו. הם הגיעו הביתה בשבע בבוקר. כל כך שמחנו לראות אותם, סוף סוף בישראל. הם נשארו לגור איתנו , התגוררנו בבית אחד תשעה אנשים במשך חודשיים. עם הזמן אחותו של אבי, שגרה בישראל מזה שמונה עשרה שנה, מצאה להם בית משלהם.

סבתא מספרת: "ההשתלבות בארץ ישראל היתה לא פשוטה. באוקראינה עבדתי בחברת אלקטרו רובוטיקה, ובעסק פרטי שקראו לו "Anyuta", שם תפרו בגדים. כשהגענו לישראל הייתי בגיל מבוגר, של פנסיה, הגעתי לאולפן ללמוד עברית, אך לא הצלחתי לשלב זאת עם עבודה. אבא שלי הגיע לישראל, על מנת לקבל טיפול, מכיוון שעלה בגיל 95 לארץ ישראל, רוב הטיפול שלו באחריותי. הקושי העיקרי בעלייה לארץ ישראל, היה לימוד השפה העברית, והקושי בתקשורת. עד שרכשתי את השפה הרגשתי בודדה, היו לי קשיים חברתיים, שנבעו מכך שלא ידעתי עברית. כיום, יש לי המון חברים שמקיפים אותי, ומסייעים לי עם הטיפול באבי".

הזווית האישית

סימון – היתה לנו חוויה נעימה וכיפית, למדתי הרבה על סבתא שלי, ולסבתא היה כיף לשתף אותי בפרטים אלו.