מאגר סיפורי מורשת

שלום שמי ג'ננה, נולדתי בשנת 1957 בקווקז והסיפור שלי לא פשוט.

כשהייתי עדיין בקווקז היו לי אחלה חיים! הייתי טובה בלימודים, היו לי חברות, במשך הזמן כבר סיימתי את החטיבה ומשם הלכתי לעשות תואר באוניברסיטה. בזמן שהייתי באוניברסיטה הכרתי את בעלי סשה והיו לנו חיים כזוג נהדרים עשינו מלא כייף ביחד. עברו כמה שנים והגיע היום החתונה שלנו הייתי מאושרת ממש ושמחה מלאה באנרגיות אני בחיים לא אשכח את היום הזה.

עבר שנה מאז הולדתי את הבן הראשון שלנו ושמו קוסטה (אבא שלך) קוסטה היה ילד נהדר אבל הוא היה אוהב לעשות שטויות הרבה פעמים נלחצתי ממנו כי כל הזמן היה קורה לו משהו או שהיה לו חתך רציני או שהוא שבר משהו. אחרי שקוסטה נולד נולדה לנו בת או שמה דינה. דינה הייתה ילדה טובה מאוד היא לא הייתה עושה בלגן הייתה זהירה מאוד היא הייתה כל הזמן עוזרת לנו בקיצור ילדה ממש טובה.

כעבור כמה שנים פרצה מלחמה במדינה שלנו, בלי יותר מידי מחשבות ידענו שכדאי לנו לעבור לישראל מכיוון שאנחנו יהודים וגם ידענו שלא כדי שלילדים שלנו לסבול ולפחד כל הזמן אז בשנת 1995 עלינו לארץ ישראל. החיים בישראל היו ממש לא פשוטים, באנו בלי שום עזרה. השפה הייתה קשה להבנה עד היום קשה לי קצת עם השפה, בלי אפס ידיעה כיצד לדבר מצאנו עבודה ישר כדי להתפרנס.

העבודות היו קשות כי לא היה לנו "פרוטקציות" לעבודות טובות בגלל השפה שלנו אחרי הרבה זמן של עבודה ומאמץ קנינו את הבית הראשון שלנו ומפה החיים שלנו התחילו לעלות: קוסטה שלנו התחתן עם אלונה (אמא שלך) שגם היא עלתה לארץ.

הייתי מאושרת ממש וגם זה לא מספיק הם הולידו את הבן הראשון שלהם ששמו שלומי (אח שלך) שכל פעם שהיו צריכים להשאיר אותו, אני שמרתי עליו הוא היה ילד קשה כל הזמן היה לו אנרגיות זז מפה לשם משם לפה. היה מאוד קשה איתו אבל סה"כ היה ילד טוב אחרי שנה וחודש גבי נולד, שזה בעצם אתה. גבי שלנו היה ילד שמנמן הוא היה ילד טוב הוא לא זז הרבה אהב לשבת ולא לזוז הרבה. אני מאוד מאושרת מהבנים שלי אני כל הזמן לוחצת להם שילמדו או על שיהיה לכם תפקיד חשוב בצבא כי אני מאוד רוצה שהם יעשו משהו חשוב למען המדינה שלנו.

הזוית האישית

גבריאל הנכד: נהניתי מאוד לפגוש את סבתא ולשמוע את הסיפורים שלה. אני מאחל לה שתמיד תהיה בריאה ושמחה.