מאגר סיפורי מורשת

סיפור מהחיים של סבתא שלי

סיפור העלייה

סבתי נולדה וגרה בעיר באקו שבאזרבייג'ן עד שנת 1990.

בשנת 1990 פרצה מלחמת אזרחים בין אזרבייג'ן לארמניה. המצב בעיר נהיה מפחיד ומסוכן. הם שמעו יריות וראו טנקים מסתובבים ברחובות. מתוך דאגה לילדים, סבתי וסבי נאלצו לעזוב למשפחה שהתגוררה במוסקבה בזמן שגרו במוסקבה הגישו בקשה לעליה לארץ ולאחר שנתיים בשנת 1992, אושרה הבקשה וסבתי עם סבי וילדיהם עלו לארץ.

בארץ הם שכרו דירה ליד האחים של סבי בעיר נשר שליד חיפה. סבתי וסבי למדו עברית באולפן. סבתי מצאה עבודה בתור מטפלת וסבי כחשמלאי. סבתי הייתה מטפלת בקשישים ולאחר מכן טיפלה בילדים קטנים. ההסתגלות הייתה לא קלה, אבל לאט לאט הם למדו את השפה והתרגלו לחיים החדשים בארץ. הילדים שלהם (דודי ואמי), סיימו ללמוד, התגייסו לצבא, השתחררו, למדו והקימו משפחות. בשנת 2000 סבי חלה במחלת הסרטן. במשך שנה הוא עבר ניתוחים וטיפולים ולבסוף נפטר בשנת 2001 ומאז סבתי גרה לבד.

לסבתי ישנם הרבה תחביבים. היא מגדלת צמחים ועציצים ויש לה צמחיה די גדולה במרפסת. היא גם אוהבת לצייר והיא מאוד טובה בזה.

הזוית האישית

איתן: סבתי באה לבקר אותנו לעתים קרובות וגם אנחנו נוסעים די הרבה לנשר. אני אוהב לבלות עם סבתא, אוהב את החוש ההומור שלה. היא אוהבת לצחוק אתנו ולעשות אתנו שטויות ותמיד מכינה לנו אוכל טעים. ואני מאחל לה עוד הרבה שנים של בריאות ואושר.