מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קליטת משפחה אתיופית – סיפור התנדבות

סבא דוד לנגרמן והנכד מרום זיו
סבא עם בן המשפחה האתיופית
על ההתנדבות של סבא דוד לנגרמן ומשפחתו בסיוע בקליטת משפחה אתיופית

בשנת 1998 סבא נרשם לקורס התנדבות של אגף הרווחה בעיריית חיפה. לאחר הקורס התקשרה לסבא עובדת סוציאלית ובקשה שיעזור בשיעורים לילד ממוצא אתיופי, שהיה רק שנה וחצי בארץ. בתחילה הסתכמה ההתנדבות  בעזרה בשיעורי בית לילד אחד נגה שמו(שחר בשפה האמהרית).  אבל אחר כך סבא חשב, שצריך לעזור לו בשיחות על כל מיני נושאים, גם כדי לעזור בעברית וגם כדי ללמד על החיים וההתנהגות בארץ, שהם כל כך שונים מהחיים באתיופיה.                                                                                              
 מאוחר יותר צרף סבא  את שאר הילד משפחתו של שחר לפעילויות בבית סבא וסבתא שנערכו מדי יום שישי. מיד הצטרפו סבתא ושלוש הבנות לעזרה עם ילדי המשפחה המאומצת, שמנתה באותה תקופה להם שבעה ילדים ועתה מונה יאחד עשר ילדים.
סבתא וסבא עזרו בשיעורי בית  בכל מקצועות הלימוד, עשו איתם עבודות יצירה, לקחו אותם לסרטים ולטיולים ואפילו למסעדות. הבנות של סבא וסבתא  לקחו אותם לבילויים בימי ששי עם החברים שלהן.  גם להורים של ילדי המשפחה היו בעיות וסבא וסבתא ניסו לעזור גם להם.סבא הלך לכל ימי ההורים של הילדים בבתי הספר, כי ההורים שלהם לא ידעו עברית, וכיוון אותם לבתי ספר תיכוניים בהתאם ליכולתם.סבא וסבתא דאגו לייעץ להורים בענייני בריאות, חינוך וזכויות העולה והיו בקשר עם רשויות הרווחה כדי לסייע להם.
כשהילדים הגדולים הגיעו לגיל צבא עשו להם סבא וסבתא הכנה לקראת השירות הצבאי, וליוו אותם בכל הקורסים והטקסים בצבא. אברם היה למפקד בגדוד שקד של חטיבת גבעתי . נגה זכה להיבחר לחייל מצטיין וקיבל תעודה מהנשיא שמעון פרס ביום העצמאות.
לאחר הצבא סבא עזר לבוגרים בהכוונה ללימודים גבוהים. 
היום שניים מהבוגרים נשואים, והם קיבלו הדרכה מסבא וסבתא לגבי החתונה והחיים המשותפים. כמובן שגם בני הזוג שלהם הם כבר חלק מהמשפחה. והיום כבר יש נכדים.
סבתא וסבא ממשיכים ללוות את בני המשפחה, מתקשרים להתעניין בבעיות שוטפות, ומגיעים לבתים שלהם לשאול לשלומם של כל הדורות במשפחה. הם כבר ממש משפחה שלנו. ככה סבתא וסבא אומרים: "ממש כמו עוד ילדים שיש לנו".  סבתא מספרת  שכיף להתארח אצלם, במיוחד בטקס הקפה ("בונה"),  להתכבד באינג'רה ביום רגיל ובחלה שלהם ("דאבו") בשבת. הם מכניסי אורחים רחבי לב. והיחס הוא הדדי, הילדים של המשפחה מתקשרים לעתים קרובות לסבא ולסבתא לשאול בשלומם וגם לבנותיהם, כי הם כמו אחים בשבילן. הם באים לבקר את סבא וסבתא שלי עם הילדים הקטנים שלהם, שגם אוהבים לבוא ולשחק בחדר הילדים שלנו (אצל סבא וסבתא שלי) ואפילו קוראים להם סבא וסבתא.
סבתא וסבא למדו הרבה על מנהגי העדה האתיופית ומנסים ללמוד מלים באמהרית, אבל מתקשים בזאת.
בשנת 2010 סבתא וסבא היו בטיול באתיופיה, זמן קצר לאחר חתונתו של אברם (הבן הגדול) שם נפגשו עם אמא של אשתו, ומסרו לה תמונות מהחתונה של ביתה עם אברם. הם סיפרו שהפגישה הייתה מאוד מרגשת. אני גם אני, כמובן, גם מכיר אותם. הם אנשים ממש מקסימים, ואפילו יצאנו לנופש ביחד עם חלק מהם ושיחקנו איתם.
אני חושב שאם נותנים מהלב לאחרים אז מקבלים חזרה את כל הטוב הזה. 
 
העשרה
יהודי אתיופיה עלו בעיקר בשתי עליות מרוכזות:
מבצע משה התקיים בשנת 1984. באמצעות רכבת אוירית הועלו כ- 7,000 יהודים
מבצע שלמה התקיים בשנת  1991. באמצעות רכבת אוירית הועלו ארצה כ- 15,000 יהודים

מילון

בּוּנָה
בּוּנָה הוא כינוי לקפה באתיופיה. 'בונה' הוא גם שמו של טקס שתיית הקפה המסורתי בחברה האתיופית והאריתראית. לטקס שתיית הבונה חשיבות חברתית גבוהה

אינג'רה
היא מאכל הדומה לפיתה או ללחוח גדולה ושטוחה עם אין ספור שקעים קטנים על פניה. האינג'רה עשויה בדרך כלל מקמח טף ובעלת טעם חמצמץ שמקורו בתהליך ההחמצה שעובר בצק האינג'רה. מקור האינג'רה הוא בקרב האתיופים. כיום האינג'רה מהווה חלק חשוב במטבחים האתיופי, הסומלי והאריתראי.

דאבו
לחם מיוחד לשבתות וחגים, חתונות וטקסים. דומה לחלה, טעמו מתקתק וצורתו כעוגה. מכינים אותו מקמח טף, חיטה או סולת. ניתן גם להכינו כחטיפים דמויי לחמניות עגולות קטנות.

ציטוטים

”סבא וסבתא מנסים ללמוד מלים באמהרית, אבל מתקשים בזאת “

”אני חושב שאם נותנים מהלב לאחרים אז מקבלים חזרה את כל הטוב הזה. “

הקשר הרב דורי