מאגר סיפורי מורשת

אני אבינעם יצחקי תלמיד כיתה ה' 2 בבית הספר אור מנחם חב"ד אשקלון, מספר על קורות חייו של סבא שלי שמואל.

סבא שלי שמואל מאיר, נולד ב- ו' בסיון תש"י, 22.05.1950, בכפר קטן ברומניה, בחבל טרנסילבניה  ושמו: גלגאו.

לסבא רבא שלי קראו בנימין בייניש מאיר (מעייר), אשר היה ניצול שואה, הוא איבד במלחמת העולם השנייה את משפחתו – אישה וארבעה ילדים. לסבתא רבתא שלי קראו ציפורה שטוסל, אשר איבדה במלחמה את שני הוריה. לאחר סיום המלחמה, בשנת 1947, הגיעה  האימא של סבי לכפר הקטן שבו גר אבא של סבי, הם התחתנו  ונולדו להם שני ילדים, בת בשם יהודית רחל  ובן בשם שמואל – הוא סבא שלי. סבי נקרא על שם סבא שלו שנהרג בשואה.

אבא של סבי עלה לישראל לבדו בסוף שנת 1950 והסבא שלי, אחותו ואימא שלו, עלו  לישראל בתחילת  שנת 1958. המשפחה של סבי התגוררה באשקלון. סבי למד בבית ספר יסודי בשם "אסף" בשכונת מגדל באשקלון.

בשנת 1966 סבי נסע ללמוד בישיבה התיכונית  שנקראה "מרום ציון" בשכונת בית וגן בירושלים. סבי זכה להיות בירושלים בעת שחרורה של העיר ושחרור הכותל המערבי מהכיבוש הירדני. בשנת 1969 התגייס סבי לצבא  ושירת בחיל השריון 3 שנים. לאחר שחרורו, בשנת 1972 החל סבי ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת "בר אילן". ובשנת 1977 סיים את לימודיו לרבות תקופת ההתמחות.

סבי, החל לעבוד באשקלון כעורך דין עצמאי. בשנת 1979 התחתן סבי באשקלון באולמי "גני שמשון" עם סבתי שרה מטל ז"ל ונולדו להם שתי בנות אחת היא דודתי קוראים לה אילנה רבקה, והבת השנייה קוראים לה דינה הדסה – היא אמא שלי.

סבא שלי התאלמן, כעבור שלוש וחצי שנים התחתן שוב ונולדו לו שני בנים: בנימין בייניש הבכור ובן נוסף ושמו מתתיהו ישראל מנחם.

אמא שלי ודודה שלי עובדות במשרד כעורכות דין ושני הבנים משרתים בצה"ל.

הזוית האישית

אבינעם יצחקי: אני רוצה להודות לסבא היקר שלי שהקדיש מזמנו היקר כדי להשתתף אתי במפגשים של תכנית הקשר הרב דורי ובהכנת הכתבה.