מאגר סיפורי מורשת

שמי הדס קיים, נולדתי בתאריך 20.4.1946  בבית החולים הסקוטי בטבריה. נולדתי להוריי – סוף סוף בת אחרי שני בנים.

בשנותיי הרכות למדתי ב'גן פירה' על שם הגננת שחינכה בו. מאוחר יותר למדתי בבית הספר העממי שנמצא באשדות יעקב איחוד. בית הספר היה מקום מאוד אהוב בעיני. בית הספר היה מיועד רק לילדי אשדות איחוד. לקיבוץ אשדות מאוחד היה בית ספר קטן מאוד משלהם. זכור לי מקרה מסוים, בו הלכתי בהפסקה עם חברה לגנוב עוגיות מהבית של ההורים שלי. החברה עלתה על סולם בבית כי העוגיות הוחבאו בבוידעם, משום שהן נאפו למטרת משלוח לאחים הגדולים שלי – חברתי נפלה ושברה את היד.

אהבתי מאוד את שיעורי ספורט. הייתי ספורטאית מצטיינת ואז כשהיה 'אות הכושר' קפצתי לרוחק הכי טוב בכיתה ואז המורה אמר לילדים: "תראו אותה, כמה גדולה – הכי טובה". מזה אני בכיתי נורא, הלכתי למנהל וסיפרתי לו והמורה פוטר.

בגיל 18 וקצת עשיתי שנת שירות ובה הדרכתי בקן של הנוער העובד בהרצליה. אחרי חצי שנה חזרתי הביתה, התגייסתי בספטמבר שנת 1964 והשתחררתי ביולי שנת 1966. שירתי בנח"ל. רציתי להיות מ"כית אבל לא הצלחתי, אז הלכתי להיות מש"קית חינוך ותרבות אחרי הכשרה בפתח תקווה בסמינר לעולים. לא הלכתי ללימודים כי אז לא שלחו אותנו. לא היינו צריכים לעשות תארים. אבל הלכתי לכמה קורסים: 1.בעקבות זה שהייתי מרכזת בריאות בקיבוץ, הלכתי לקורס גריאטריה (טיפול בקשישים) במשך שנה, פעם בשבוע בחיפה. 2.במכללת צמח למדתי קורס הנהלת חשבונות, סוג 1 ו2 (סוג = תואר של היום). בעקבות הקורס הזה עבדתי 24 שנים בלוג בהנהלת חשבונות לקוחות.

התחתנתי באוקטובר שנת 1966 עם ירוחם קיים, אותו הכרתי במהלך שירותי הצבאי בנח"ל. ירוחם היה צעיר ממני בשלושה חודשים. התחתנו חצי שנה אחרי שהשתחררתי. הוא המשיך ואילו אני נשארתי בקיבוץ. בשלב מסוים הוא הצטרף לקיבוץ ועבד בחקלאות. הוא לא התחבר לתחום והלך ללמוד הדרכת נוער מטעם הקיבוץ בבית רוטנברג בחיפה. ביולי שנת 1967 עברתי לידה שקטה. שנתיים וחצי לאחר מכן נולד בני הבכור עומרי. לאחר עוד שנתיים וחצי נולד אופיר בני הצעיר.

בתום עשרה חודשים נפרדתי מירוחם בטענה שהוא לא מוצא את מקומו באשדות יעקב. זה היה בדיוק בבוקר של מלחמת ששת הימים. עבודתי הראשונה הייתה גיוסים בבית הספר העממי: קטיף חצילים, קטיף אבטיחים ובציר. עבודתי השנייה הייתה ברפת בתור חולבת. אחר כך עבדתי קצת בחדר האוכל. כל אחד היה חייב לעבוד בחדר האוכל שלושה חודשים. אחרי זה מיד הלכתי לעבוד עבודת חוץ מטעם הקיבוץ במפעלי עמק הירדן במחלקת ציוד כבד והנהלת חשבונות ושם עבדתי 11 שנים. אחר כך עבדתי ארבע שנים בתור אם בית/ מטפלת של חברת נוער של עליית הנוער. אחר כך התחלתי לעבוד בלוג במשך 24 שנים בתור מנהלת חשבונות לקוחות ומשם יצאתי לפנסיה.

עם יציאתי לפנסיה קיבלתי על עצמי את הפרויקט של גרעין צבר: צעירים שבאים לשרת בצה"ל. אני קיבלתי את הגרעין האמריקאי ברובו. ליוויתי אותם שלוש שנים עד שחרורם ומכיוון שאני לא מסוגלת לשבת בבית, אני מתנדבת בתעסוקה לקשישים.

הזוית האישית

נטע: היה לי כיף לשמוע את סיפרה של סבתא שלי.

הדס: היה לי כיף לספר את סיפורי במסגרת התכנית.