מאגר סיפורי מורשת

קוראים לי אאידה. גדלתי בבואנוס איירס בשכונת פלורידה (פורחת) גרנו בוילה עם גינה גדולה אני, אחותי והורי.

אני זוכרת שבערבים בקיץ, בחופשות בית הספר שיחקנו כל ילדי הרחוב בחוץ או בפארק הסמוך, שיחקנו תופסת, קלאס עד החשיכה שקראו לנו לארוחת ערב. למדתי בבית ספר יסודי בשכונה ואחרי הצהריים נסעתי לבית הספר היהודי שם למדנו בעיקר עידיש ומעט עברית. הבית שלנו היה בית ציוני יהודי אך לא דתי. את החגים היהודים בילינו יחד עם הסבים בארוחה משפחתית.

בשנת 1963 עלינו לארץ בהפלגה שנמשכה חודש ימים, בתור נערה נהנתי מאוד. מהנמל עברנו לקיבוץ אפק לאולפן. לאחר האולפן עברתי לקיבוץ געש, לחברת נוער. בגיל 17 התקבלתי לבית ספר לאחיות בבית חולים בלינסון, בגמר הלימודים התחתנתי עם עמרם בן ארי.

נולדו לנו שלושה בנים (כיום שלושתם מהנדסים)

כל השנים עבדתי בתור אחות מוסמכת, שלושים השנים האחרונות בבית חולים שיקומי (לוינשטיין) .

בגיל 58 נפלתי בביתי בחלל המדרגות שתי קומות למטה, היו לי שברים במקומות שונים בגוף (בעיקר ריסוק חוליה בעמוד השידרה), המצב הנפשי שלי בעקבות הנכות היה ירוד, אבל בתמיכת המשפחה ובאהבתם הרגשתי שחיי עדיין שווים וזה עזר לי לחזור לפעילות ולראות שיש לי בשביל מה לחיות והחיים יכולים להיות יפים וזה תלוי אך ורק בי… נותרתי עם שיתוק חלקי בגפיים התחתונות, כיום אני מוגבלת בהליכה ונעזרת בהליכון, כיסא גלגלים או קביים. עקב הנכות נמנה ממני להמשיך לעבוד, בביתי אני עצמאית בכל הפעילויות היומיומיות כולל ניקיונות הבית, בישול וכו'.

הבנים נשואים ויש לי שבעה נכדים, נימרוד הוא הבן הבכור (מהנדס חשמל) גר בישוב קהילתי בצפון ויש לו שלושה בנים,חתול וכלב. אהוד הוא בן ה"סנדביץ" (מהנדס חשמל) גר ביבנה קרוב עלי יש לו בן ושתי בנות וכלב (חמור). אילון הוא הבן הקטן ביותר שלי (מהנדס מכניקה) גר במיניאפוליס יש לו בן יחיד וכלב.

היום הקשר המשפחתי הוא קרוב אפילו מאוד. הילדים באים אלינו לעיתים קרובות. איילון גר רחוק, משתדלים להיפגש איתו ועם משפחתו לפחות פעם בשנה.צהמשפחה מאוד מאוחדת משתדלים למצוא פעילויות הכוללים את כל המשפחה.

הזוית האישית

מיכל: התוכנית הייתה מאוד מהנה בשבילי התקרבתי יותר לסבתא ושמחתי על האפשרות שנתנה להשתתף בתוכנית הקשר הרב דורי.