מאגר סיפורי מורשת

יעקב נולד בעירק (בגדד) בשנת 1948, לאבא של יעקב קראו יוסף צפני רזלה צפני. גם הוא הוא נולד בעירק. משפחתו עלתה ארצה בשנת 1951, בזמן שהם עלו ארצה לא היו גני ילדים ולא היה פעוטון. בתחילת הדרך גרה משפחתו של יעקוב באוהל שימשון בבאר יעקב. בבית הייתה להם גינה והם נהנו לעבוד בה. הם דיברו בעיקר עירקית וגם עברית.

לפעמים, באמצע השבוע, יעקב והחברים שלו טיולו בארץ, והלכו למחנות קיץ. יעקב היה במקהלה והם שרו ושיחקו. הם אהבו מאוד של שיעורי חקלאות בבאר יעקב. ליעקב לא חגגו במסיבת מצווה, אבל בן דודה שלו בתל אביב (אבא של יעקב הניח תפילין) חגג לו  בבית הכנסת וזרקו על יעקב סוכריות.

בגיל ארבע יעקב הצטרף לאח שלו לבית הספר בכיתה א'. לבית הספר קראו "אהבת ישראל".  בתקופת לימודיו בבית הספר היסודי, יעקב אהב  במיוחד את חג פורים, כי כולם היו מחופשים וגם חולקו דמי פורים. בהמשך יעקב הצטרף עם חבריו לתנועת ה"נוער העובד". בגיל שתים עשרה יעקב סיים את הלימודים.

בסיום לימודיו בכתה ח'

לאחר מכן יעקב הלך ללמוד בבית הספר בתיכון מקצועי ואחרי זה  המשיך לימודיו בסמינר למורים מקצועים בבית ספר "אורט יד סינגלובסקי". בהמשך השתתף יעקב בקורס מנהלים לחינון סוציאלי שיקומי.

יעקב התגייס בגיל שבע עשרה והוא שירת ביחידת הצנחנים. הוא היה מאוד גאה בכך שהוא התנדב לצנחנים. יעקב השתתף במלחמות רבות: "מלחמת ששת הימים","מלחמת יום כיפור",מלחמת "שלום הגליל" וגם "מלחמת המפרץ".

יעקב פגש את אישתו בבית החייל. בסופי שבוע הם רקדו במועדון כך הכירו והמשיכו להפגש עד שנישאו.

אחרי השירות הצבאי, יעקב עבד בתחום החינוך וההוראה במשך חמש שנים. במשך שנה יעקב היה בתפקיד ממלא מקום מנהל בית הספר ולאחר מכן במשך עשרים ושלוש שנה, יעקב ניהל מסגרת שיקומית (מע"ש), במשך חצי שנה הוא ניהל מסגרת שיקומית לעוורים ולבסוף הוא יצא לפנסיה.

הזוית האישית

הסיפור נכתב במסגרת תכנית "הקשר הרב דורי", בתיכון עמל ב' בפתח תקוה. המורה המובילה אינה בריג'ס.