קבלת הפנים המיוחדת בארץ ישראל
קשר רב דורי עם סבתי אביבה
כאשר סיפרתי לסבתי על הראיון היא מיד שמחה והייתה נרגשת לעזור וסיפרה לי, שהיא נולדה בשנת 1941 בבולגריה. היא סיפרה לי על הנופים המרהיבים בבולגריה, על האגמים ושדות הגידול הענקים שם ואמרה: "יש משהוא דומה בין ישראל לבין בולגריה – הירק ושדות גידול".
העלייה לישראל
בבית ספר היא למדה רק כמה חודשיים מעטים ולאחר כמעט 4 חודשיים הוריה החליטו שהיא אחייה והם יעלו לארץ ישראל. היא סיפרה לי שכאשר סיפרו לה שהם עולים לישראל היא הייתה מאוד התרגשה. אפילו כששאלתי אותה, שאלה זו היא חיכה ונראתה שמחה.
בבולגריה היא מספרת שמשפחה הייתה ציונית והורייה למדו מעט עברית. כשהם עלו לישראל היא הייתה רק בת שבע אמנם ילדה קטנה אך שמחה ונרגשת. לישראל הם הגיע עם אנייה ענקית מלאה אנשים בצפיפות רבה. אנשים, שכולם רצו לעלות לישראל.
כאשר הם הגיע לישראל ריססו את כולם ב – D.D.T, כי פחדו שיש אולי כנים או מחלות. כאשר הם כבר היו מוכנים, לקחו אותם למעברת פרדס חנה. שם היה מקום לינה של העולים החדשים מכל הארצות – מחנה עולים. היא סיפרה לי שארץ ישראל הייתה ניראת מאוד לא מפותחת. היו רק מעט מטעים, אוהלים, עצים וכמה בתים בודדים ביותר.
הזוית האישית
אגם חכמה: אני מאוד אהבתי את התכנית הזאת זה היה כיף ללמוד מסבתי את סיפוריה ואם לא הייתי משתתפת בתכנית אולי לא הייתי יודעת את הסיפורים עליה.
מילון
D.D.Tנהגו לרסס את כל העולים החדשים בדי-די-טי, במטרה להשמיד טפילים שהיו על עורם. פעולה זו נתפסה כמשפילה בעיני חלק מהעולים.