מאגר סיפורי מורשת

סבא נולד בקרקוב פולין בשנת 1928 לאבא יוסף ולאמא צילה ואחותו הגדולה גוסתי.

בגיל 3 התייתם סבא מאמו. המשפחה המורחבת הייתה משפחה ציונית שחלמה לעלות לישראל אבל התנאי הבריטי לקבל אישור עלייה לפלסטינה היה 1000 לירות פלסטיניות שהוא היה סכום עתק בזמנים ההם לאבא לא היה הסכום הזה ולכן נחלץ לעזרתם הדוד שרף שהיה אמיד ובזכותו זכתה משפחתו של סבא לעלות לארץ בשנת 1936.

הם עלו באוניה ששמה פולוניה הנסיעה לא הייתה ישירה הם חנו בקונסטנטינופול (אינסטנבול). התחנה הראשונה בארץ הייתה יפו שם ירדו חלק מהנוסעים בעזרת סירות קטנות כי עוד לא היה נמל שאפשר לאונית להגיע עד החוף, ומשם המשיכו לחיפה ושם קבעו את ביתם. הדירה שאליה נכנסו הייתה בקומה ראשונה היו בה 3 חדרים כשחדר אחד היה מושכר לדייר משנה והם הצטופפו בשני חדרים ושירותים ומטבח משותפים. בחיפה הם גרו שנה ולמדו בגימנסיה ביאליק.

לאבא של סבא היה מאוד קשה להחזיק את הבית והילדים ודרך "עליית הנוער" הוא השיג להם שני מקומות "בכפר הנוער בן שמן" את סבא הכניסו לחברת הילדים ואת גוסתי לחברת הנוער הם מאוד התגעגעו לאבא שבא אחת לשבועיים שלושה לביקור, אבל מאוד אהבנו את המקום והתערינו בצורה נהדרת כי אנחנו באנו בתור מקומיים עם עברית סבירה ורוב הילדים עדיין לא השתלטו על השפה.

בן שמן היה ממוקם בסביבת יישובים ערביים לדוגמא לוד, הנסיעה מתל אביב לבן שמן הייתה באוטובוסים ממוגנים משום שהערבים ירו לא פעם על התחבורה. בבן שמן הם בילו 3 שנים שבהן היו שתי מגפות אחת טיפוס ואחת צהבת והכפר היה בהסגר אבל בסה"כ השנים שם היו נעימות.

אחרי 3 השנים הם חזרו לחיפה נכנסו שוב לבית ספר ביאליק ואחרי כיתה ט סבא עבר לבית ספר מקצועי בתחום המסגרות והנגרות שנמצא בקיבוץ יגור כי הוא אוהב עבודת כפיים ויש לו "ידי זהב" שמתקנות הכל החל ממכונית לכלה בשעונים ואביזרים עדינים. עם תום הלימודים הוא יצא לעירק בהשראת המורה שלו לריתוך ועבד במשך זמן לא ארוך על צינור הנפט עירק חיפה סבא עשה את העבודה היותר מסובכת והקשה.

בגיל 18 הלך סבא לשנת שירות, מטעם המוסדות, ושרת במשטרת בתי הסוהר הבריטית במחנה המעפילים בעתלית ושם השתתף בפריצה לשחרור העולים. אחרי שנת השירות הוא עבר לרעננה לעבוד בחברת בייזר שהתמחתה בהובלת אפרוחים בני יום מאינקובטורים למשקים השונים שגידלו אותם להטלה בעקבות עבודה זאת הכיר סבא את הארץ על בוריה במקביל החברה בנתה מכבסה וסבא אסף את הכביסה המלוכלכת ופיזר את הנקייה.

בשנת 1948 גויס סבא לצבא לחיל משטרה צבאית וכעבור זמן לא רב הועבר לחיל התותחנים ושם שימש קצין רכב והשתתף במלחמת העצמאות בעיקר בנגב. אחרי הצבא חזר סבא לעבוד בחברת בייזר להובלת אפרוחים ברעננה ושם הכיר את סבתא שהייתה בתו של שותף בחברה. הפרש הגילאים בניהם הוא 11 שנים. בשנת 1960 התחתנו השניים למרות התנגדות הוריה של סבתא.

לאחר מכן נולדו להם שתי בנות האחת מיכל (אמא שלי) והשנייה דניאלה (דודה שלי). סבא היה  נשוי במשך 10 שנים קודם לכן ונולדו לו 2 ילדים מושיק וצילה ושבט רייס מונה כיום 16 נכדים  5 נינים ו4 ילדים

הזוית האישית

דנה הנכדה: אני מאוד נהנתי ללמוד קצת על החיים של סבא וללמוד עוד דברים על המשפחה. למדתי גם מילים חדשות שלא ידעתי. העבודה עם סבא וסבתא הייתה מהנה מאוד.

מאיר ואילנה, סבא וסבתא: נהנינו לעבוד עם דנה, נכדתנו, ללמוד ממנה על עבודה במחשב ולחזור ולהיזכר בעבר הרחוק והקרוב. דנה גילתה התעניינות במשפחה המורחבת. העבודה על הפרויקט המעניין העניקה לנו רגעים אינטימיים עם נכדתנו שגרמו לנו המון נחת.