מאגר סיפורי מורשת

הסיפור של סבתא תקוה

נולדתי בעיראק שם למדתי בגן ובבית ספר העממי "רשת אליאנס" על שם מאיר טווג בבגדד, גרנו בשכונת בתאווין" עד גיל 8. נוסף לערבית למדנו אנגלית, צרפתית ועברית.

בסיום שנת הלימודים הופעתי כפרפר בשיר "פרפר נחמד" של ביאליק. אחי הם: יחזקאל, אני, רן, כרמלה (כרמי).

עלינו לארץ ביוני 1950, הובילו אותנו אל "שער העלייה" ומשם ל"בית ליד" ואחרי שלושה חודשים עברנו למעברת חולון היינו שלושה אוהלים ראשונים של המעברה בתוך פרדס בחולון. אחרי החורף הקשה של 1950-1951 ירד שלג באזור תל אביב והמעברה הוצפה במים והאוהלים התעופפו באוויר. משם עברנו לפחון ולאחר שנתיים עברנו לדירה בשיכון ותיקים בחולון. הייתי פעילה ב"תנועה המאוחדת" שם הכרתי את אראלה (אחות של סבא סם) היינו חברות שנים.

יום אחד במסגרת שירות לאומי בו נשלחתי לקיבוץ יטבתה,ההורים של אראלה בקשו ממני להביא חבילה לשמחה. כאשר הגעתי לקיבוץ שאלתי חברים שפגשתי אם הם יודעים איפה שמחה נמצא,אף אחד לא ידע להגיד לי עד שפגשתי מישהו מהגרעין שגר בחולון שאמר שאף אחד בקיבוץ לא יודע מי זה שמחה אלא "סינוס" ואז כולם ידעו להגיד לי היכן הוא נמצא, הסתבר שהוא צדק וזה מאוד מצא חן בעיני. מצאתי את "סינוס" שהוא אח של חברתי אראלה ושמו שמחה. והחבילה הגיעה ליעדה!  כאשר סבא עזב את הקיבוץ התראינו לעיתים קרובות.

ובאפריל 1965 נשאנו ונולדו לנו 4 בנים חמודים (ירון אייל רובי ואסף) אסף אבא של עמרי הנכד האהוב שלי

הזוית האישית

המפגשים היו מאוד מרגשים ומרתקים החוויה לעבוד ביחד העשירו את נשמתי וההכרות עם כלל הסבים הסבתות וסיפוריהם המעניינים והרחיבו את הלב