מאגר סיפורי מורשת

מוניק רנסיה נולדה באלג'ריה בקסטוטין, שברחוב שבליה 26. היא גרה בסביבה בה היו הרבה יהודים וגם הרבה בית כנסת. היו לה הרבה חברים יהודים שגרו באותה שכונה. היו לה חיי קהילה יהודיים, שיעורי תורה, בית ספר יהודי, חנויות של יהודים ואוכל כשר. הם גרו בשכנות טובה גם עם התושבים הערבים. לא הפריעו אחד לשני וכן כיבדו זה את זה ואת אורך חייהם.

ההכרות עם בעלה

מוניק הכירה את בעלה במסיבה שבה הוא היה זמר מזרחי. הם נישאו ונולדו להם שלושה ילדים וכיום יש להם מהם שבעה נכדים. פעם כולנו גרנו בצרפת, בעיר מרסיי ועכשיו כולנו עשינו עלייה בישראל ואנחנו גרים בנתניה. זה מאוד משמח את מוניק שכל המשפחה שוב מאוחדת בארץ ישראל.

העלייה לישראל

מוניק עשתה עלייה מאלג'ריה לצרפת בשנת 1961 היא באה לצרפת (במרסיי). היא כבר הכירה את השפה צרפתית כי הם דברו באלג'יר בצרפתית. המעבר מאלג'יר לצרפת היה לה מאוד קשה, מכייון שההורים שלה נשארו באלג'יר ואביה נפטר זמן קצא לאחר לכתה ובנוסף האזרחים הצרפתיים לא קיבלו אותם כל כך יפה.

בשנת 2014 היא עשתה עלייה לארץ, כי היא מאוד אוהבת את ישראל וגם כי הדוד שלי ודודה באו לגור בישראל אז היא עלתה אחריהם. היא הייתה באולפן ושם למדה לדבר עברית, זה לא היה לה כל כך קשה. בשנה ראשונה היה מעט קושי, מכיוון שאנחנו עוד לא היינו עדיין בישראל והצטרפנו רק בשנת 2015, אז היה לה קצת קשה, אבל עכשיו היא מאוד שמחה שכולנו מאוחדים בארץ.

גלגולו של חפץ – צמיד הנחש

בקסטין, המקום בו נולדה וגדלה, לכל אישה הי צמיד בצורה של נחש עשוי מזהב טהור. הצמיד הזה מסמל את סיפור עממי שסיפרו שם: כשה' רצה להביא את הנחש בשביל להרוג 24 אלף יהודים על ידי הכשות של נחשים ומשה רבינו הלך לבקש מה' להפסיק  את הגזירה הקשה, לבקש שירחם על עם ישראל ואז ה' נענה למשה רבינו ואמר למשה שיכינו צמיד בצורת נחש ויתלו אותו על עץ וכל מי שיראה את הצמיד הזה אז הוא ירפה ויזכר באירוע. יש כאלה שמפרשים ואומרים שזה גם מסמל את הנחש שפגשו אדם וחוה בגן העדן.

במסורת שם, זהו תכשיט שהיה חובה, שיהיה אצל כל אישה ואז הוא עובר מדור לדור במשפחה.

הזוית האישית

לנה שמלה ושלי לסקר: שמחנו מאוד לגלות דברים חדשים על סבתא. נהננו מאוד.