מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי ציפורה ברדה, נולדה בעירק בשנת 1949.

בשנת 1950כשסבתא היתה בת שנה, עלתה המשפחה מעירק לארץ ישראל. סבתי עלתה עם הוריה: אמה מטינה, ואביה ציון.

המשפחה התיישבה בעיר צפת, שם סבתי גדלה והתבגרה.

סבתא ציפורה, דברה בשפה מעורבת, קצת בערבית וקצת בעברית. היא היתה מאוד קשורה לתרבות מבית אבא בעירק, אותה הביאו איתם לישראל.

סבתא ידעה לבשל מאכלים עירקים ואהבה לאכול אותם, כי הזכירו לה את בית ילדותה. היא בשלה ואהבה מאכלים  מיוחדים כמו סביח, בומיה, קובה, ועקוב.

כשבגרה סבתי היא  הכירה את סבא שלי שהיה ממושב ביריה, הסמוך לעיר צפת. לאחר זמן, הם התחתנו, ועברו  לגור בביריה.

סבי וסבתי  היו אחת מהמשפחות הראשונות שחיו כמשפחה בביריה. הם הקימו שם משפחה, ונולדו להם ארבעה ילדים. שני בנים שאחד  מהם זה אבא שלי, ושתי בנות.

סבתא שלי הייתה עקרת בית, ולאחר שהילדים גדלו, היא עבדה בקרן קיימת לישראל שנקראה בקיצור קק"ל.

קק"ל בתקופה זו עסקה  בעיקר ברכישת קרקעות בארץ ישראל לשם יישוב יהודים בהן. עם זאת, רוב קרקעות קק"ל נמכרו לקק"ל על ידי ממשלת ישראל לאחר קום המדינה ממאגר נכסי נפקדים ממלחמת העצמאות. בתחילת המאה ה-21 מרוכזת פעילות הקרן סביב פיתוח, השבחת והכשרת קרקעות לעיבוד ולהתיישבות, ובתחומים כגון סלילת דרכים, בניית סכרים וניקוז.(ויקיפדיה).

סבתי עבדה בסניף קק"ל  בצפת.

משפחתה של סבתי אומנם לא נולדה בצפת, אך היא משפחה שורשית וותיקה בעיר צפת. לסבתא שלי היו שבעה אחים ואחיות, שלושה מהם גרו בצפת, ושאר אחיותיה גרות במקומות שונים בארץ.

הזווית האישית

נויה הנכדה: ההשתתפות בתוכנית הקשר הרב דורי, עם סבתי היתה מהנה מאוד.  גיליתי על סבתא הרבה דברים חדשים, שלא ידעתי. מאוד נהניתי מהזמן המשותף עם סבתי.