מאגר סיפורי מורשת

סבתא שלי, סמדר מסטרמן, נולדה ביום 2 לדצמבר בשנת 1948 בבואנוס איירס, ארגנטינה.

סבתא מספרת כך: "שמי סמדר, משמעות השם היא "פרי הגפן". הוא נבחר כי הוא הופיע בתנ"ך. אין לי שם חיבה. שם משפחתי הוא גלוזברג, הוא לא שונה. משמעותו היא "הרים של בדולח".

בארגנטינה בילדותי, בהתחלה החברות היו השכנות מהבנין, ואז בגן היהודי היה לי חבר עיקרי בשם משה. מכיתה א' רוב החברים שלי לא היו קבועים והם לא נשארו לאורך זמן ארוך, וזאת מכיוון שכל שנה עד לכיתה י' הקפיצו אותי כיתה. לשמחתי, מגיל 8 ועד גיל 18 הייתה לי חברה הכי טובה, קראו לה גרסילה, יחד הלכנו לאותו בית ספר, היינו גם באותה תנועת נוער וגרנו קרוב מאוד אחת לשנייה. שיחקנו ביחד מחבואים, כדורגל, קפיצה בחבל וקלאס. בית הספר שלנו נקרא על שם "חיים נחמן ביאליק", ולמדנו את אותם מקצועות שלומדים בימינו. היחסים שלי עם המורים בבית הספר היו טובים מאוד, הייתה משמעת בינונית: יותר חזקה מפה, אבל עדיין היא לא הפריעה מדי. הבנות והבנים לבשו בבית הספר תלבושת אחידה של חלוק לבן. מכיתה ו' הבנים לבשו מכנסיים אפורים וז'קט כחול כהה. המכנסיים היו קצרים עד גיל בר-מצווה, ומשם מכנסיים ארוכים. בילדותי היו מסיבות לחגים ולימי ההולדת אבל לא מעבר לזה, טיולים היו בארגון של בית הספר. אני זוכרת  את המורה של כיתה א' כי היא הייתה נחמדה מאוד, ואני זוכרת גם את המורה של כיתות י"א-י"ב מכיוון שהוא היה חכם מאוד וידע הרבה. השיעורים שהכי אהבתי היו שיעורי לשון, ספרות ותנ"ך. אני זוכרת שבשנים הראשונות של בית ספר לא היה חדר אוכל, אבל בהפסקה חילקו תה עם עוגייה או חלב עם שוקולד, ואילו בשנים אחר כך היה חדר אוכל. המאכל האהוב עליי בילדות היה סטייק. אני זוכרת שהיו לנו פחות ממתקים ממה שיש היום אבל בכל זאת כן היו. הייתי בתנועת הנוער שנקראה: "איחוד הבונים", היו פעולות כל שבת וראשון, והיו שני מדריכים לכל קבוצה.

אחרי שקיבלתי חינוך לציונות מגיל אפס, עליתי בשנת 1970 לישראל. בישראל הגעתי ישר לירושלים, שאותה בחרתי למקום המגורים שלי. שבוע לאחר העלייה לארץ, הכרתי את בן זוגי לעתיד: הקטור מסטרמן, כשהוא בא לבקר את שותפתי במעונות הסטודנטים. התחתנו בשנת 1972 ברבנות של ירושלים.

לאחר שעליתי עשיתי בצה"ל טירונות מקוצרת בחטיבת הנח"ל. למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים ועשיתי שני תארים: תואר ראשון בספרות, תואר שני בלשון ותעודת הוראה.

נולדו לנו שלוש בנות: שלומית, עינת ואביטל. שלומית היא בתי הבכורה והיא אימא שלך.

אני עם בעלי

הזוית האישית

עידן: אני נהניתי מאוד מתכנית זו מכיוון שלמדתי ממנה המון על סבתא שלי על המשפחה שלי על התקופה המדוברת בסיפור, ואפילו על עצמי.