מאגר סיפורי מורשת

שמי ציונה יונני. מדי פעם הנכדים שואלים אותי על ילדותי ולאחרונה דיברנו על שמות במשפחה. סיפרתי להם למה ההורים שלהם נקראו בשמות שלהם ומה המשמעות או הסיפור מאחורי שמם.

רוני אז שאלה אותי: "סבתא, למה לך קוראים ציונה?"

סיפרת לה שמשפחתי עלתה לארץ בשנות החמישים מאירן, כשהייתי רק בת כמה חודשים. הפלגנו ארצה והוריי עברו מסע מפרך.

סבתא ציונה בצעירותה

הוריי עלו לארץ משיקולים אידאולוגים (אהבת הארץ והרצון לשייכות) ובגלל שעלינו לארץ "ציון", בחרו לי בשם ציונה. שנתיים לאחר מכן נולד לי אח נוסף ולו קראו ציון.

עברנו את כל שלבי הקליטה, גרנו במעברה, בצריפים וברבות השנים עברנו לגור בשיכונים. גרתי בבנין הראשון ממש מול בית הספר יגאל אלון, שם למדתי והתחנכתי ושם למדו גם ילדיי. נכדיי בגרו שם והיום רוני לומדת שם.

תמונת מחזור מבית הספר "יגאל-אלון" כיום לומדת בו הנכדה רוני

אמי, מלכה פורת ז"ל, הייתה טבחית שנים רבות בזמן שיגאל אלון נקרא "אורים". היא ניהלה את המטבח עוד בזמנים שלבית הספר היה חדר אוכל גדול והוגש בו מזון לילדים ולצוות. בנוסף, אמי הייתה פעילה מאוד והתנדבה בקליטת עולים חדשים אחרים בארגון שנקרא אז " ארגון אימהות עובדות"

סבתא ציונה כמפקחת במעון נעמת באה לקר את ביתה בשעת שנת הצהרים

סבתא ציונה עם שמעון פרס ז"ל בעת ביקורו במעון

סבתא ציונה מספרת לרוני נכדתה:

הזוית האישית

סבתא ציונה: מאוד שמחתי לקחת חלק בתכנית כל כך חשובה. תכנית ה"הקשר הרב דורי" תלווה את הדורות הבאים אחרי. אני מרגישה שבעצם השתתפותי בתכנית אשאיר חלק מההיסטוריה של חיי וחיי משפחתי עבור דורות ההמשך. התכנית קירבה עוד יותר ביני לבן רוני וזה העצים את הקשר ביננו.

רוני: למדתי על ההסטוריה של סבתא וסבתא רבתא שלי. היה לי מעניין לשמוע איך היה פעם ולגלות שגם סבתא היתה ילדה כמוני. סבתא שלי היא סבתא מיוחדת ואני מאוד אוהבת אותה. אני חושבת שזה חשוב גם בשביל אימא שלי לתעד את את הסיפורים של סבתא.