מאגר סיפורי מורשת

החיים בתקופת השלטון הבריטי:

רוזי נולדה בישראל בשנת 1942 בתל-אביב, למשפחה בת ארבע נפשות. ההורים שלה עלו לארץ בשנות ה-30. בתקופה זו הבריטים שלטו בארץ. זכורים לה החיילים הבריטים בעלי כומתה אדומה "הכלניות", משוטטים ברחובות .

 

היא מספרת שהמצב הכלכלי בארץ היה מאוד קשה, ולכן היו שלוש משפחות  זרות לחלוטין בדירה אחת. ההורים שלה לא דיברו עברית שוטפת וגם רצו שתלמד שפה נוספת לכן דיברו איתה צרפתית . כל ילדי השכונה היו מתאספים בחצר שלהם ומשחקים איתם בחמש אבנים, שוטרים וגנבים, מחבואים, קלאס.  בחצר היו עצי תות גדולים מאוד והם היו מטפסים עליהם וזוללים תותים.

היא למדה בבית ספר במשמרות בוקר וצהריים מכיוון שלא היו מספיק כיתות לימוד. בכיתות  א, ב למדו משעה 12 עד 4 ובבקרים היו בבית, היא אהבה מאוד ללמוד, במיוחד ספרות, מוזיקה וציור. אמא שלה הייתה עקרת בית ואבא שלה היה מזכיר בבית ספר לשפות .  

 

זיכרונות מהמעברה:

היו לה חברים שגרו במעברת הרצליה. היא לא אהבה לראות את המעברות מכיוון שלא היה להם תנאים בסיסיים . היא שנאה את תנאי החיים במעברות: הצפיפות והבוץ וכל הסבל. לא היה להם שרותים ומקלחות. מדי פעם הגשם היה נכנס לאוהלים, מציף הכל, מרטיב את הבגדים שהיו בארגזים(לא היו להם ארונות).מדי פעם אוהלים היו מתמוטטים .

 

חייה בימי מלחמת העצמאות :

כשפרצה מלחמת העצמאות תל-אביב סבלה מהפגזות תכופות בשעת היום והלילה. בשעת האזעקות ירדו לקומות התחתונות של הבניין שם החלונות היו מוגנים בשקי חול למניעת פגיעות מרסיסים . לילות רבים עברו עליהם צנופים בחדר המדרגות.

 

בימים אלו:

כשהילדים גדלו, היא ניהלה את מפעל השלטים המשפחתי שלהם. היא גם הייתה ציירת ופסלת. כרגע, היא לא עובדת, היא מבשלת וקוראת ספרים ומשחקת קצת במחשב. את נימוסיה ואת צניעותה למדה מהוריה והעבירה אותו חינוך לילדיה ולנכדיה. כיום, הם חיים במשותף סבא וסבתא הורים וילדים, בקיצור משפחה רב דורית.