מאגר סיפורי מורשת

שמי עזריה דוד, נולדתי בשנת 1951 בעפולה עלית. לאמא שלי קראו ימימה ולאבא שלי קראו יעקב. אבא שלי היה מאוד מיוחד, הוא היה משנן תורה כל יום, אנשים היו באים אליו כדי להתייעץ לגבי שם של תינוק שנולד, האם זוג מתאים להתחתן וכדומה. הוא היה מרפא אנשים בכך שהיה לוקח צלוחית עם שמן, הולך לחדרו ואומר על האיש פסוקים (קבועים) ולאחר מכן מרח בשמן את האיש. בביתי הייתה לנו נרגילה ואבא, אמא וסבתא שלי ישבו ועישנו את הנרגילה. הנרגילה עברה מדור לדור וכעת לא ידוע מיקומה.

לבנות התימניות באותה התקופה, היה לבוש מיוחד. הן היו לובשות מכנסיים רחבות עד הקרסול, שמלה ומטפחת. לאבא שלי היה דיוואן שכתב אותו בעצמו בכתב יד. הדיוואן הזה הוא של נוסח הגדת פסח והלכות שחיטה. יש בו כל מיני פרושים וכדומה והספר עבר מאב לבן.

בצבא שירתתי ביחידת אגוז, וכשהתחילה מלחמת יום הכיפורים סיימתי את הצבא הסדיר, וגייסו אותי למילואים. במשך 6 חודשים שירתתי בגבול מצרים, בתעלת סואץ. התפקיד של הגדוד שלי היה להעביר טנקים מעל המים בתעלת סואץ. במהלך המלחמה נלקח שלל מהמצרים וביניהם מרגמת בזוקה. המפקד שלי רצה ללמד את החיילים איך פועלת הבזוקה, ובשיעור בכיתת לימוד הכניס בטעות פצצה חיה לתוכה. אחד החיילים התעסק בבזוקה ובטעות הפעיל אותה וגרם לפיצוץ בחדר הסגור. הפיצוץ גרם לחור בעור התוף באוזניי ובעקבות זאת עשו לי ניתוח. שאר החיילים שהיו בכיתה גם כן נפצעו ואחד החיילים נהרג. בנוסף לכך, במהלך שירותי הצבאי שברתי את הרגל. אחרי הצבא הלכתי ללמוד באוניברסיטה ושם פגשתי את מלכה, כי למדנו באותו מקום. מלכה נולדה ב-1951 בקריית שמונה.  בצבא הייתה ביחידת ממר"ם יחידת המחשבים של צה"ל. התאהבנו ולבסוף התחתנו. נולדו לנו ארבעה ילדים: אבישג, עידו, אוהד וישי. כיום אנחנו גרים ברעננה, אבישג גרה בשלוחות, עידו גר בתל אביב, אוהד גם גר בתל אביב וישי גר איתנו ברעננה.

הזוית האישית

זוהר נתנאל ויגל: בתוכנית למדנו המון סיפורים מרתקים ומעניינים. למדנו המון מושגים חדשים והתחברנו מאוד עם עזריה ומלכה. אנו מקווים שעוד ילדים יחוו תוכנית זו.