מאגר סיפורי מורשת

סבא ולדיסלב מספר: 

השתתפתי במלחמות. אבא שלי, פיטר ולדיסלב, היה מפקד של חיילים ברוסיה. הוא נלחם בתותחנים והיו לו שלושה תותחים.

בזמן השואה חוויתי חוויה די מפחידה: היו מטוסים שטסו בשמיים וירו פצצה אל המכונית שבה נסענו אמי ואני. באותו זמן אבי לא נמצא איתנו כי הוא נלחם וגם אביו, פיטר ישראליביץ, נלחם באותה העת. הפצצה פגעה באוטו והוא התפוצץ ואנחנו נזרקנו החוצה כמו מתוך גל. הרגשנו שאנחנו עפים והמכונית עלתה באש. היה פיצוץ נוסף ואמא לא שרדה. המשכתי ללכת לקוקז, ללא בגדים רק עם תחתונים. באותה עת היה חורף והיה קר מאד, שלג וסופות. נשארתי לבד, ואז קרה כמו נס, פגשתי אישה שאתה המשכתי בדרך.

לאחר שנתיים פגשתי את אבא שלי ויחד נסענו שוב לאוקראינה.

כשגדלתי, גם אני ששרתתי בצבא בתפקיד רב אלוף.

סבא ולדיסלב מספר על משפחתו: 

לסבא של סבא קראו ישראל, לסבתא שלי קוראים ריטה סלמונובינה, שם המשפחה הנוכחי שלה הוא ורשבסקי. גם אבא של אשתו של סבא השתתף במלחמה והוא בנה גשרים ענקים לצבא שאיפשרו לעבור נהרות וימים.

בחרתי את התמונה הזו מכיון שאני עם הנכדים האהובים שלי ואני נהנה אתם. הנכדים האהובים שלי הם שגיב וניקול.

התמונה הזאת מצולמת בבית הישן של הנכדים ושלנו.

אנחנו אוהבים לעשות הרבה דברים ביחד: לשחק בכדור כדורעף וכדור סל ולהכין מטוסי נייר.

תשע"ו 2016