מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

פצצה אחת נפלה עשרים מטר לידי

סבא וסבתא שלי בחתונתם
סבא שלי בילדותו
סיפור חייו של עזי מישר

תחילת שנות חיי

שמי עזי מישר. נולדתי ב 22 במרץ, שנת 1936. כשנולדתי היו חילוקי דעות באיזה שם לקרוא לי, אברהם או משה אליהו. אמי הלכה למשורר, יעקב אורלנד שמו, והוא הציע לתת שם לילדה – "אישונה", ואם יוולד ילד, "עזי". שם המשפחה של אבי היה מושקוביץ, אך הוא אני ואחי החלטנו להחליף את שם משפחתו לשם עברי יותר- מישר. שם זה נבחר על ידי אחייניתי, שהיתה בת שש. נולדתי בתל אביב. ישראל נקראה אז "פלסטינה (א"י)". עברנו לפרדס חנה כשהייתי בן חצי שנה. בגיל שנה חזרנו לתל אביב בגלל הערבים. גרתי בכיכר דיזנגוף ברחוב בר כוכבא. החלפנו הרבה מאוד בתים מכיוון שלא קנו דירות, השכירו אותן לחצי שנה.

משפחתי

אבא שלי (חיים) עלה לארץ כשנתיים אחרי משפחתו, כיוון שהוא נשאר לשמור על איזה סבתא זקנה עד מותה. אבא הגיע לנמל יפו בשנת 1927. משפחתו היתה באותה תקופה ביישוב שהם יסדו הנקרא ג'דע (כיום רמת ישי). הוא בא בלי כלום, והוא היה צריך להגיע מיפו לחיפה. בגלל שלא היה לו כסף, הוא הלך ברגל לאורך המסילה מיפו עד חדרה בלי מים ואוכל. הוא יישן בלילה על ספסל ולמחרת המשיך לחיפה. אחרי הצהריים באה העגלה מג'דע שהיתה כלי התחבורה בין ג'דע לחיפה פעם ביומיים ואיתו הוא הגיע לחיפה.

אימא שלי (רחל) הגיעה בשנת 1930 יחד עם שני אחיה לארץ. אח אחד שלה עבד ביחד עם אבי בהקמת מפעל האשלג בים המלח. משם היא הכירה את אבי. אחי (אלכס) נולד שש שנים אחרי.

שנות ילדותיי

בשנת 1940 שיחקתי כילד בחול (לא היה אז כביש) לבד. הגרמנים אמרו לאיטלקים להפציץ את בתי הזיקוק לנפט בחיפה, שהיה מקור האנרגיה העיקרי לאנגלים במלחמת העולם השנייה. המפציצים האיטלקים הגיעו בטעות לתל אביב והפציצו. נהרגו 300 אנשים (270 יהודים ו 30 ערבים). פצצה אחת נפלה עשרים מטר לידי. במזל ניצלתי.

אהבתי מאוד מדע, אז הייתי מנוי ל"טכנאי הצעיר", שזה ירחון מדע – סיפורים, הסברים מדעיים ושרטוטים. אהבתי מאוד לבנות את הדברים שהיו בירחון. בשבת היינו הולכים לים (ברגל) ובחגים אבי היה הולך לבית כנסת. אמי וסבתי נהגו לשיר לי שירים ביידיש. רוב הזמן ישבתי על עצים. שיחקתי גם חמש אבנים, מונופול ועוד. למדתי בבית הספר הכרמל, אחרי זה תיכון עירוני ואז הטכניון. המקצוע האהוב עלי היה כימיה. ביום העצמאות הוריי אמרו לי לשמור על אחי והם הלכו לחגוג בכיכר דיזנגוף. עליתי על גג הבית וכתבתי על הקירות – "תחי מדינת ישראל!".

בגרות

היו לי הרבה עבודות במהלך השנים, הייתי סופר נוסעים באוטובוסים של דן, מלטש יהלומים, עבודה בבניין, התקנת גדרות, עבודה במפעלי ים המלח, עבודה בכור האטומי בדימונה, עבדתי בתעשייה צבאית (פיתחתי את המנוע של טילי יריחו), עבודה בכור האטומי בנחל סורק (הייתה לי עבודה סודית לפתח בקרת ירי מהירה מאוד), אז עבדתי בתדיראן – שם מימשתי את מכשיר הקשר להצלת טייסים (27 טייסים הוצאו מאזורי הקרבות על ידי הליקופטרים בהנחייתו של המכשיר שיצרתי), פיתחתי גבישים, בטריות, כרטיסים חכמים ועוד הרבה…

הכרתי את אשתי, זיוה, כשעבדתי בתדיראן והמהנדסים ניסו "לשדך" בנות. הזמינו אותי למסיבה ואשתו של חבר שלי נתנה לי את הטלפון של זיוה וככה הכרנו. אני מאוד שמח שמצאתי בת זוג כל כך מוצלחת.

השתתפתי בכמה מלחמות: מלחמת סיני, מלחמת יום כיפור, ומלחמת ששת הימים. במלחמת ששת הימים קיבלתי הוראה למסך את הכור בנחל סורק במסך עשן (כדי שלא יגלו אותו).

לא הודהמתי כמה מהר התפשטה וגדלה הטכנולוגיה. אני עקבתי אחרי התפתחותה, אז הייתי בתוך העסק ושום דבר לא הפתיע אותי. אני זוכר שירים ששרנו בצופים (שירים רוסיים בעיבוד עברי). המקרה העצוב בחיי הוא כשאבי מת מסרטן. לעומת זאת, המקרים השמח בחיי הוא החתונה שלי והחתונות של הילדים שלי.

חפץ יקר ללבי

אחד מהחפצים היקרים לי ביותר הוא הדיסק און קי (שאז נקרא דיסק און צ'יפ) הראשון בעולם (אני בניתי אותו). עוד אחד מהם הוא ספר שירים של ביאליק מלפני מאה וחמישים ועשרים שנה.

אחד מהמקרים המפחידים שקרו לי בחיי היה כשלבן שלי (אוהד) היתה דלקת אוזניים והוא צעק מכאבים אבל בשום אופן לא רצה לבלוע כדורים. אחרי יום לקחו אותו לבית חולים וזה היה מפחיד מאוד. לא זזנו ממנו לרגע.

אני אוהב מאוד את הנכדים שלי, נחמד לדבר, לשחק איתם ולשמור עליהם.

הזוית האישית

איתן: היה לי ממש כיף לראיין את סבא, ולמדתי המון.

מילון

"הטכנאי הצעיר"
הטכנאי הצעיר הוא ירחון למדע פופולרי לנוער ולמבוגרים, שיצא לאור בשנות ה-40 ובשנות ה-50 של המאה העשרים. חוברות כתב העת אוגדו והופיעו כסדרת כרכים, 10 במספר. בכתב העת הופיעו מאמרים אודות מדע וטכנולוגיה, סיפורים, חידות שעשועונים והוראות בנייה למכשירים שונים. כתב העת התאים גם להדיוטות שאינם בקיאים ברזי המדע ולווה בתמונות ותרשימים ייחודיים. (ויקיפדייה)

ציטוטים

”עליתי על גג הבית וכתבתי על הקירות - תחי מדינת ישראל!“

”לא הודהמתי כמה מהר התפשטה וגדלה הטכנולוגיה“

”פצצה אחת נפלה עשרים מטר לידי. במזל ניצלתי“

הקשר הרב דורי