מאגר סיפורי מורשת

אני נולדתי בשנת 1951 בארץ ישראל. יש לי שתי אחיות גדולות והשמות שלהן הם: לאה הבכורה, נולדה ברוסיה בשנת 1940 במלחמת העולם ה – 2, וחווה נולדה בפולין בשנת 1947.

לאימא שלי קראו – "פרידה" , לאבא שלי קראו -"יעקב" . אימא שלי נולדה ברוסיה וברחה משם במלחמת העולם ה- 2 . אבא שלי נולד בפולין והכיר את אימא שלי לאחר שברחה מרוסיה לפולין.

לאבא שלי הייתה חנות עופות בשוק בנתניה. אימא שלי עבדה כטבחית ראשית בפנימיית "הדסה נעורים" ובבית בישלה לנו מאכלים מסורתיים: קרפלאך (כיסונים), חמין, מרק עגבניות ושתינו מים.

לא זכורים לי שירים או סיפורים מהילדות, למדנו בבית הספר בנתניה. אני לא זוכרת את חבריי, אבל אני זוכרת שאני ואחותי "הבינונית" שחקנו במחבואים, קפיצה על חבל וקלאס. למדתי בבית ספר בארי בנתניה – ביה"ס חילוני. המורה שלי בכתה א' הייתה תאומה. מאוד אהבתי את שיעורי ספורט ומלאכה.

סבתא שלי בילדותה עם אביה סבא רבא שלי

גרתי עד גיל 10 בצריף בנתניה. היינו 10 משפחות בצריף. היה חור בקיר בנינו לבין השכנה ואחותי היתה מעבירה פתקים סודיים לחברה שלה שגרה סמוך אלינו. בשבת היינו פורסים שמיכה מאחורי הצריף היו שם עצי אקליפטוס והיינו נחים שם. גידלנו עיזים, תרנגולות אווזים, פרה עיוורת  וכלב זאב.

בהתחלה גרנו בחיפה שם שיכנו את כל העולים, אח"כ גרנו בבית עולים ליד נתניה, אח"כ עברנו לנתניה ואח"כ שהתחתנתי עברתי לראשון – לציון. אני ואחותי הבינונית ישנו על ספה אחת. אחותי הגדולה ישנה על מיטה מתקפלת כי לא היה מקום . היה לנו רדיו שההורים הביאו  מחו"ל מפולין אחרי מלחמת העולם ה- 2. היה במטבח שולחן ממש קטן כי המטבח היה קטן.

לאבא שלי היה חנות עופות בשוק בנתניה אז פעם בשבוע הייתי נוסעת עם אבא שלי עם חמור ועגלה לכפרים לקנות עופות, אבא שלי היה שם אותי על החמור ובשבילי זה היתה חוייה. היינו אוספים את העופות חיים ואז היינו מביאים אותם לחנות. הייתי עוזרת לו למכור ולהאכיל אותם. כבר מגיל 9 הייתי עוזרת לו בחנות. כשאישה הייתה באה לחנות לקנות עוף אני הייתי תופסת את התרנגולת קושרת לה את הרגליים, שוקלת אותה ואח"כ הלכתי איתה לבית השחיטה וליד זה היה בית מריטה שהיו מורידים את הנוצות ואז הייתי חוזרת לחנות ולפעמים אפילו חותכת אותם לחלקים בשביל הלקוחות.

ההורים שלי לא היו הרבה בבית, הם היו עובדים עד ערב אז הייתי עוזרת בבית  כבר מגיל צעיר הייתי מבשלת צלי עוף, חביתה, מרק לכל המשפחה. הייתי רוכבת על אופניים ומביאה לשכנים שלי עופות מהחנות. כשעברנו לגור מהצריף לבית בגיל 10 קנו לי זוג תוכים ואז הם יתרבו אצלנו והיו לי מלא תוכים והייתי משאירה אותם חופשיים בבית והם היו יושבים לי על המחברות. בערב היינו שמים שמיכה על הכלוב שהם יחשבו שזה לילה ולא ירעישו.

הזוית האישית

סבתא פנינה אהבה לבוא למפגשים ולחלוק את סיפורה עם הנכדה איה.