מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

פמיניזם בתקופה לא פשוטה

אני וסבתא נזימה
סבתא נזימה בצעירותה
סבתא נזימה - פמינסטית, עצמאית, אמיצה, אסרטיבית ואשת משפחה

שמי ליאן דלגדו, אני מתעדת את סבתי נזימה במסגרת תכנית הקשר הרב דורי.

סבתא נזימה נולדה בשנת 1929 בעיר בגדד שבעיראק. הוריה של סבתא נזימה ואחיה עלו לארץ בשנת 1949 בעלייה חוקית, אבל סבתא נזימה לא עלתה איתם בגלל שרצתה להשאר עם סבא מנשה בעיראק.. היא נשארה לחיות בעיראק עם סבא מנשה שהיה אסיר ציון בעיראק. כאשר הבן הגדול של סבתא נזימה היה בן 9 והקטן בן שלושה חודשים, החליטה לברוח מעיראק.

בשנת 1958 בעזרת הסוכנות היהודית עלתה לארץ – מדובר בסיפור עלייה מורכב ולא פשוט. במשך כחודש לפני עלייתה לארץ נאלצה להתחפש לערביה כדי שלא יגלו אותם ועברה ממקום למקום בעזרת אנשים שהסוכנות גייסה. לאחר מכן עברה לפרס ושהתה שם חודש נוסף ורק ואז עלתה עם ילדיה על מטוס לישראל.

בתחילה שיכנו אותה בחצור הגלילית והיא ניסתה לאתר את המשפחה שלה. במשך תקופה ארוכה פנתה לגורמים שונים שיסייעו לה למצוא את הוריה ואת תשעת אחיה. יום אחד אחרי שהייתה במשרדים של משרד הרווחה ולאחר שניסו גם לעזור לה באמצעות חיפוש קרובים ברדיו, היא הגיעה למצב יאוש וכעסה מאוד. חשוב לציין שהיא הייתה בסך הכל בת 28 עם חמישה ילדים קטנים לבד בארץ זרה, לא ידעה עברית וכל מה שרצתה היה למצוא את המשפחה שלה.

לאחר שחזרה הביתה ילד של השכן הגיע ואמר לה שששוטרים מחפשים אותה. היא היתה משוכנעת שאנשי הרווחה שלחו משטרה בגלל התנהגותה. בדלת עמד אחד השוטרים והיא היתה לחוצה ומודאגת ודיברה אליהם בצורה לא מכובדת. לפתע השוטר אמר לה בערבית עיראקית: "נזימה, את לא מזהה אותי?"

היא התרגשה רק מזה שהוא דובר את שפתה ושאלה אותו האם הוא עיראקי. הוא שוב שאל אותה אם היא לא מזהה אותו. היא אמרה לו שלא. הוא אמר לה :"זה אני אח שלך, יגאל!" והצביע על השוטר הנוסף שהיה שם ואמר לה: "זה אלי". היא התרגשה מאוד  – אחרי עשר שנים שלא ראתה אותם הם הופיעו בביתה.

הם לקחו אותה איתם לפרדס כץ, כי הם התגוררו במעברות בפרדס כץ ואחר כך בשיכונים שם. בדרך קנו לה ולילדים בגדים ונעליים. בדרך לפרדס כץ סיפרו לה שאביה נפטר, שהוא מאוד התגעגע אליה ובנשימתו האחרונה קרא בשמה. אימא שלה הייתה עדיין בחיים. כמובן שהיא נפגשה עם כולם ולאחר מכן עברה להתגורר בהרצליה בנוף ים.

סבתא פחדה מאוד מהים ולא רצתה להישאר שם, לכן שיכנו אותה ואת הילדים בשכונת שביב, בתקופה זו – תחילת שנות השישים. רק החלו לבנות שם שיכונים. כאשר סבתא היתה בחיים היא מאוד אהבה אותי (ליאן) ואת אחי נועם והיא שמרה עלינו פעמים רבות ופינקה אותנו.

הזוית האישית

ליאן: בזכות העבודה למדתי המון על שורשי משפחתי וההסטוריה המשפחתית שלי. גיליתי כמה כוחות ועוצמות היו לסבתא נזימה וכמה תלאות עברה בחיים.

מילון

אסיר ציון
אסיר ציון הוא אדם ששהה במאסר או בהגליה בגלל פעילות ציונית, בארץ שבה פעילות זאת הייתה אסורה. מקור המונח במילותיו של רבי יהודה הלוי: "ציון הלא תשאלי לשלום אסירייך". בשנת 1992 נכנס לתוקף בישראל חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם. על-פי חוק זה, אסירי ציון החיים בישראל, או שאריהם, זכאים לתגמולים שונים ממדינת ישראל. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”שמרי על עצמך“

”מצווה גדולה היא לתת ולעזור לאחרים“

הקשר הרב דורי