מאגר סיפורי מורשת

שמי עומר בליטי, השתתפתי השנה בתכנית הקשר הרב דורי עם סבי ציון וזהו סיפורו.

שמי ציון בליטי, נולדתי בשנת 1947 במרוקו בעיר סופרו. סיפורי מתמקד בזמן שירותי בצבא הגנה לישראל.

חטיבת הצנחנים גדוד 890

בתאריך 5.8.1965  התייצבתי בב"קום (בסיס קליטה ומיון). יום למחרת ניגש אלי קצין צנחנים וסיפר לי על היחידה, ושאל אם אני מוכן להתנדב ליחידה. זאת לאחר שאעבור מבחני כושר, ושיחה אישית עם המ"פ (מפקד פלוגה), שהיה הוא ולא אחר אסף חפץ (וילין), מפכ"ל המשטרה לימים. שהודיע לי שהתקבלתי. לאחר יומיים נוספים הגענו לבסיס הצנחנים בבית ליד. שם נערך לנו טקס זובור (טרטורים) שלא אשכח לעולם. שרותי הצבאי ביחידה יחד עם הפלוגה שלי, ועם המ"מ (מפקד המחלקה) איציק מרדכי, לעתיד אישיות רמת דרג, תרמו לחיי המון, מהמון היבטים: מה היא חברות ורעות, אחריות וכמה יש בנתינה ותרומה שאינכם מודעים למה אתם מסוגלים. האמרה המפורסמת של המ"מ איציק. מהי תעוזה וכמה תעצומות נפש וחוסן נפשי רכשתי בעת שרותי הנפלא והמעניין ביותר שיכולתי לדמיין לעצמי.

טירונות

ריצות לילה, בפרדסי בית ליד והסביבה, מסעות מפרכים, קורס צניחה, מסע כומתה, מסע סיום קורס מכי"ם (מפקדי כיתות), תחרויות ריצה, מסעות (אלונקה ) וקבלת דרגת הרב"ט (רב טוראי), הקפצות, סיום קורס חבלה, ולבסוף היותי מ"כ בעצמי. ואז תחילת התהליך מחדש רק שהפעם אני מעביר את כל מה שעברתי וקיבלתי לחיילים חדשים וצעירים. בהמשך, קבלת דרגת סמל המחלקה. כך הכרתי וביקרתי בכל קצוות הארץ לאורכה ולרוחבה, מהצפון עד הדרום והוקסמתי לדעת איזו ארץ יפה ונהדרת יש לנו. קצרה היריעה מלספר את שאר חוויותיי בכל השירות.

הוויכוח עם אבא של עומר, הוא בני נמרוד ששירת כקצין בחטיבת גולני. מי היא היחידה הטובה יותר צנחנים, או גולני, נמשך עד היום ועדיין לא החלטנו מי?

אסיים בהצדעה ובצער רב למ"כ עוזי בינדר ולמ"מ יוני קפלן, ולמח"ט יאיר תל צור ולקמב"ץ גדי מנלה, שנפלו בעת מרדפים בבקעה ולשאר הנופלים  – יהי זכרם ברוך

סמל בליטי ציון

הצניחה הראשונה שלי עם הורי חוף פלמחים 

הזוית האישית

סבא ציון: הנה להעלות זיכרונות וחוויות יחדיו מעברי ומשירותי הצבאי ולשתף את נכדי בסיפורי.

עומר: כיף להשתתף בתכנית כזו ולהעביר שיעורים בצורה שונה ומהנה ובמיוחד עם סבא שלי.