מאגר סיפורי מורשת

שמי שמואל, נולדתי בתל אביב בשנת 1937.

גדלתי בבית קטן בין שוק הכרמל לכרם התימנים. שוק הכרמל בתל אביב הוא השוק המרכזי בעיר והגדול והידוע ביותר בגוש דן. הוא נמצא לאורך רחוב הכרמל, בין כיכר מגן-דוד לבין מסוף כרמלית וגן הכובשים, בואכה אזור מנשייה, והתרחב עם השנים גם לכמה רחובות סמוכים בשכונת כרם התימנים ושכונת נחלת בנימין. החלק הדרום מערבי של שוק הכרמל נקרא גם שוק עזה. ויקיפדיה.

כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל. בבתיה הראשונים אשר נבנו מצפון לעיר יפו בשלהי המאה ה-19 התיישבו יהודים שהגיעו לארץ מתימן בגלי עליית אעלה בתמר (1881-1882). השכונה היא מאחת־עשרה שכונות מגורים נפרדות שנבנו לפני "אחוזת בית – תל אביב" "בין השנים 1903 ו-1909"ב-11 במאי 1923 הצטרפה השכונה, בפועל, עם שכונות יהודיות נוספות, לתחום העיר תל אביב, כאשר הפקודה להפרדתן של שכונות תל אביב מיפו התקבלה על ידי שלטונות המנדט כבר שנתיים קודם לכן ב-11 במאי 1921.

אנחנו חמישה אחים ואני השלישי מביניהם.

כשהייתי קטן, אני והחברים של הוריי ומשפחתי (כוכבה -אמי, בינימין- אבי, יוסף – אחי הגדול, אברהם- אחי האמצעי, יהודה אחי הקטן, ברטה, צבי, והתינוקת שלהם )נהגנו  לטייל במקורות הירקון במקום שנקרא "שבע טחנות" . נסענו לשם נסענו באוטובוס , כי זה היה די רחוק. שבע טחנות הוא אתר היסטורי השוכן על גדות נחל הירקון, בתחומיו של פארק הירקון בתל אביב-יפו. במקום פעלו לפחות אחד-עשר זוגות של אבני רחיים, אשר הונעו בכוח מימיו של הירקון. שבע מהטחנות פעלו במבנה המערבי באתר, ואלה העניקו לו את שמו. ויקיפדיה.

בדרך כלל הבאנו את הדברים בסירים ובסלים, לא היה שם דשא כמו היום, היה רק שולחנות וכמובן הנחל. כשהגענו לשם אכלנו אוכל שהבאנו איתנו, ושיחקנו. אני אהבתי מאוד לשחק במים ולדוג דגיגים. היו לי המון תחביבים כגון: נגרות , ציור וכמובן דייג.

המצאתי שיטה לדוג את הדגיגים: לקחתי צנצנת שמתי בה קמח, ובזה גיריתי את הדגיגים להיכנס לצנצנת, עטפתי אותה בבד (את הצנצנת) ועשיתי באמצע הבד חור. הנחתי את הצנצנת בתוך המים וחיכיתי. לאט לאט הדגיגים התאספו סביב הצנצנת, וחלקם נכנסו דרך החור בבד ,לאכול את הקמח, אך לא הצליחו לצאת. הוצאתי את הצנצנת, וראיתי כמה דגיגים נלכדו במלכודת שהמצאתי. הייתי כל כך שמח, הראיתי לכולם ואז שחררתי את הדגיגים חזרה למים.

הזווית האישית

סבא: נהניתי להיזכר בטיול לירקון ובהמצאה שלי. לאורך הפרויקט היה קצת קשה לספר זיכרונות מהילדות, כי היא לא הייתה ילדות קלה, ולכן לא שיתפתי את עלמה בכל הפרטים.

עלמה: היה לי מעניין ומהנה לשמוע, איך הוא היה שהיה ילד, את הדברים שאהב, ועל הבילויים המשפחתיים שדי דומים לבילויים שלנו .