מאגר סיפורי מורשת

נולדתי בירושלים בשנת 1959, כל ילדותי עברתי בשכונת גבעת שאול. גרנו בבית קטן שהחצר הייתה משותפת לכמה משפחות. בבית גרנו ההורים שלי וסבא וסבתא שעלו מהונגריה אחרי השואה, כל משפחתה של סבי וסבתי הושמדו במחנות הריכוז, סבתי מעולם לא סיפרה לנו מה עברה. בתקופת המלחמה רצתה להשאיר הכל מאחור, למרות שתמיד שאלתי מדוע יש לה מספר על היד.

בזכות סבא וסבתא שדיברו איתי הונגרית למדתי את השפה ואני דוברת אותה.

בשנת 1979 אבי עבד במסוף הגז בירושלים כאשר הבחנו במטען חבלה שהונח ליד בלוני הגז. אבי מיד התקשר למשטרה והזמין חבלן מישטרה כאשר הגיע החבלן אבי ניגש להראות את המיקום ואז המטען התפוצץ ואבי והחבלן ניפצעו קשה חבלן המשטרה ששמו סטיב נפטר כעבור ארבעה ימים, אבי שניפצע מאוד קשה עבר לטיפול נמרץ והיה בין חיים ומוות כחודש ימים, באותה תקופה אני הייתי חיילת שירתי בשארם, כאשר מפקד היחידה זימן אותי למשרדו כדי לבשר לי על הפיגוע. מיד דאגו להטיס אותי למרכז ומשם רכב לקח אותי לבית החולים עין כרם בירושלים.

מאותו יום הישתנו חיי כל משפחתי באותו שבוע ראש הממשלה, מנחם בגין, בא לבקר אותנו בבית החולים ולתמוך במשפחתי, אבי שעבר המון ניתוחים ואשפוז ממושך בבתי חולים למרות הפציעה הקשה אבי ניסה להשתלב בחברה, למרות כאבי הראש החזקים שהיו לו.

כעבור חצי שנה מהפציעה החלטתי להתחתן אבי היה נרגש מאוד ותכנן את כל החתונה, אך אז קיבלנו את ההודעה הקשה שאבי צריך לעבור ניתוח ראש. אמי החליטה שקודם החתונה תתקיים ואז הניתוח, וכך יצא שאבי הכניס אותי לחופה שהוא צועד על רגליו וזכיתי לרקוד עם אבי, אלו היו הרגעים המאושרים בחיי. אחרי החתונה אבי עשה את הניתוח הראש שלא הצליח  ואבי נהיה משותק. בעקבות זה נאלצנו לעבור בית שהיה מתאים להתנהלות של כיסא גלגלים.

התקופה הייתה מאוד קשה אבי היה מאושפז בבית חולים לשיקום וסבל מאוד, מידי פעם הינו מוציאים  את אבא שלי לשישי שבת בבית, באותה תקופה נכנסתי להריון ואבי שמח מאוד ובכל פעם שהינו באים לבקר אותו הוא היה מקפיץ את חודשי ההריון כאילו הייתה לאבי את ההרגשה שלא יספיק לראות את נכדו הראשון.

כל פעם שהיינו שואלים איך נקרא לתינוק ומעלים שמות, אבי היה אומר שנקרא לו על שמו. אמנם כך היה, כאשר הייתי בחודש שביעי להריוני החזרתי את אבי לבית החולים לאחר שבת לעשות פיזיותרפיה, בזמן התרגיל אבי התמוטט ולקחו אותו לטיפול נמרץ. כעבור כמה שעות יצאה הרופאה ואמרה לי שהיא מצטערת אבל אבי נפטר.

ברגע הראשון הייתי המומה אבל מיד הלכתי להתקשר לכולם, באותה תקופה לא היו טלפונים ניידים, אבי החזיק שנה וארבע ימים מאז הפיגוע, הוא נלחם בכל כוחו אבל לא הצליח השאיר את אמי ושתי בנותיו. כעבור שלושה חודשים ילדתי בירושלים את בני הבכור וקראתי לו על שם אבי מרדכי בראון.

הזוית האישית

מעיין: התכנית הייתה מאוד מהנה בשבילי, התקרבתי יותר אל סבתא ושמחתי על האפשרות שניתנה להשתתף בתכנית הקשר הרב דורי.