מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עמדנו בתור שלוש פעמים ביום לקבל את המזון שהוקצב לנו.

מגיל שש, אני יתומה מאב שנהרג במלחמת עולם שניה

נולדתי ברומניה בשנת: 1935.
עליתי לארץ ישראל בשנת 1950
בגיל שש התיתמתי מאבי. אבי, שנהרג במלחמת עולם שניה והוא רק בן 38.
כאימי שמעה על הקמת המדינה, התחלנו לתכנן את העליה לארץ ישראל. יש לנו ארץ ושם מקומנו. וכך היה…
הגענו , עולים חדשים מרומניה בשנת 1950, בהתחלה העבירו אותנו למעברה ב"שער עליה" , אשר נמצאת ליד העיר  חיפה. שם שוכנו בביתנים גדולים. לכל ביתן הכניסו יחד הרבה משפחות. במחנה זה גרנו שבוע .
לאחר שבוע נשלחנו ל"בית עולים",  אשר נמצא בפרדס חנה.
המגורים שם היו מאוד לא נוחים, גרנו באוהלים מבד וחלקנו בצריפים מפח.
החום התיש אותנו ביום ובלילות היה קר.נורא. את מנת  האוכל  היומית, קיבלנו  במטבח מרכזי.
עמדנו בתור שלוש פעמים ביום לקבל את המזון שהוקצב לנו.
אכן התנאים היו קשים אבל למרות זאת הזכרונות הם עם הרבה שמחה בליבנו שעלינו ארצה, קבלנו את הכל באהבה ובשמחה שזכינו להגיע לארץ ישראל.
שנתיים גרנו במחנה העולים, כעבור שנתיים בבית עולים, הצלחנו לקבל שיכון קטן,  חדר עם מטבחון
זה היה שיא האושר. רכשנו את השיכון בתשלומים חודשיים.
היינו מאושרים ! 

מילון

שער העליה
שער העלייה היה יישוב קליטה ומחנה עולים במערב חיפה, המקום שימש כמחנה הקליטה הגדול ביותר של עולים לישראל. שמו הרשמי היה "בית עולים שער העלייה",

ציטוטים

”עמדנו בתור שלוש פעמים ביום לקבל את המזון שהוקצב לנו.“

הקשר הרב דורי