מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

על עלייה קליטה וסיפורי העפלה

תמר ויפתח קוטלר
ארז ז"ל- בנה של תמר, בילדותו
ארץ ישראל - אבן שואבת ליהודים העולם.חלקם עלו באופן לגאלי וחלקם העפילו בחשאי.

עלייה וקליטה

נולדתי ביוון בעיר סלוניקי להורי דבורה וברוך קמפנו בשנת 1931.גם הורי נולדו בסלוניקי בשנת 1903 הם צאצאים של מגורשי ספרד. משפחתי עלתה לארץ מיוון בשנת 1933. אני הייתי כבת שנתיים. העלייה שלנו לארץ התאפשרה לאחר שהצלחנו לקבל סרטיפיקטים שזה אישורי עלייה מטעם השלטון הבריטי. העלייה לארץ הייתה בספינה מסלוניקי-ליפו. מהסיפורים ששמעתי בילדותי הספינה הייתה קטנה, הצפיפות רבה, והים סער. סוף סוף הגענו לחוף יפו. בהגיענו לארץ שיכנו אותנו בחדר אחד בבניין שנקרא "בית-עולים" ברחוב העלייה בת"א.

בהתחלה היה להורי מאוד קשה בלי בית בלי עבודה ובלי שפה. הורי הצליחו להתמודד עם המצב אבי מצא עבודה ואחרי זמן מה עברנו לגור בשכונת פלורנטין. זה היה הרבה יותר טוב סך הכול התחלנו להתאקלם בארץ משפחתי מנתה 5 נפשות הורי, אחותי שרה, אחי משה ואנוכי תמר.
 

בית ומשפחה

כאמור עלינו לארץ חמש נפשות עם הזמן נוספו לי 2 אחיות צילה ומרים.

בתקופה זאת אבי נהג לספר לנו שהוא התגייס בגיל צעיר ללגיון הזרים הצרפתי הוא קווה לראות מקומות חדשים לדבריו זו הייתה תקופה קשה בחייו. יחד עם זה הוא למד הרבה שפות אבי אהב לשיר ביוונית. הוא אהב במיוחד את השיר היווני "סגאפו".

אמי נהגה לשיר לנו רומאנסות בלאדינו. למזלנו הרומאנסות האלה התפרסמו בארץ בזכות יצחק לוי ויהורם גאון. משפחתי נהגה לחגוג את כל החגים. בשבת הגדולה שלפני חג-הפסח קנו לנו בגדיים לבנים חדשים. בליל הסדר היה נהוג שכל אחד קורא מההגדה, אבל אבי היה קורא ושר חלקים נבחרים מההגדה גם בלאדינו וגם בעברית.

בכל חג שבועות אמי הייתה אופה עוגת שמרים. היא בנתה על בסיס העוגה את כל סיפור מתן תורה. סולם, ספר תורה, משה רבנו וכו'. אנחנו מאוד אהבנו את העוגה הזאת. בביקור שורשים במוזיאון היהודי בסאלוניקי שערכנו אחיותיי ואני מצאנו העתק של אותה עוגה. זה ריגש אותנו מאוד.

העפלה ואירועים מראשית ימי המדינה

הגענו לארץ בשנת 1933 מיוון.

במשך השנים קיבלנו מכתבים ותמונות ממשפחותינו ביוון.

שנת 1939 פורצת מלחמת העולם השנייה. המכתבים הולכים ופוחתים.

שנת 1942 יהודי יוון מגורשים למחנות ההשמדה לאושוויץ שבפולין. כמעט כולם נהרגים שם. המכתבים נפסקו לגמרי.

סיפורי זוועה ועדויות על הנעשה במחנות ההשמדה מתחילים להגיע לארץ.

המטרה בארץ הייתה להציל את שארית הפלטה ולעלותם ארצה. נעשו פעולות בלתי לגאליות להעלאת יהודי אירופה שהגיעו לחופי הארץ. באחד המקומות קרוב לכיכר מושבות התפתח קרב ובו נרצחה על ידי הבריטים בחורה צעירה בשם: "ברכה פולד" ז"ל שהייתה מפקדת בפלמ"ח והשתתפה בפעולה הלילה הזה נקרא "ליל וינגייט".

"ליל וינגיט" – הוא שמה של אחת מהפעולות הגדולות של תנועת המרי העברי בתל אביב, שנערכה בליל שבין ה-24 וה-25 במרץ 1946, ונועדה להוריד מעפילים בחוף תל אביב וליצור הפגנת כוח פומבית של כוח המגן העברי בתל אביב.

וכך נמשכה העלייה לארץ למרות המצור עד הקמת המדינה על אפם וחמתם של הבריטים. אני הייתי חברה באצ"ל ושרתתי בעמדה הקדמית של האצל בבית הספר אליאנס בנווה צדק.

העמדה הקדמית של הערבים הייתה במסגד "חסן בק".

הייתי בתורנויות יום ולילה. היינו צופים לעמדה ב"חסן בק" והם צפו בנו גם לנו וגם להם היו צלפים. הם צלפו כל הזמן לכוון רחוב-אלנבי פנת הירקון והיו לנו אבדות בנפש. אנחנו השתדלנו למנוע מהם את האפשרות הזאת, על ידי כך שצלפנו כל הזמן לעברם.

הם הצליחו לפגוע ולהרוג את מפקד העמדה שלנו זאב צוויג ז"ל

בתאריך 25/4/48 –חג הפסח פתח האצל בהתקפה על יפו. זה היה קרב קשה כי הבריטים עזרו לערבים.

היו הרבה מאוד פצועים והרוגים ואז המוני ערבים החלו לברוח מיפו, הם היו בטוחים שהם חוזרים אחרי מספר ימים.

הייתי מאוד צעירה וזה היה קשה מאוד לחוות את המאורעות.

 זיכרון משמעותי ממדינת ישראל

זכורה לי פרשת האנייה "אלטלנה" זאת הייתה אנייה עמוסה בנשק שנקנה בחו"ל, שהיה חסר בארץ מאוד.

למרות שהיה הסכם בין האצ"ל וההגנה כיצד יחלקו את הנשק בן גוריון התחרט.

הוא נתן הוראה לפתוח באש על האנייה "אלטלנה" מול חופי ת"א.

היו הרבה הרוגים ופצועים באנייה.

מנחם בגין שהיה מפקד האצ"ל נתן פקודה לא להחזיר אש, בזה הוא מנע מלחמת אחים.

 

 תמונה 1

אלטלנה עולה באש 

 

בשנה האחרונה שהייתה שנת המאה להולדתו דובר הרבה על הנושא הזה.

 

הטבעתי חותם

גדלתי בארץ

למדתי בביה"ס עממי "גאולה". בגימנסיה אחד העם.

בגיל 13 וחצי התגייסתי לאצ"ל לאחר שעברתי ועדת קבלה. את בעלי יצחק ז"ל שהיה חבר הגנה הכרתי בפעולה משותפת של האצל וההגנה בקרב על גזר.

שנינו היינו אלחוטנים.

נולדו לנו 3 בנים.

מגיל אפס נהגנו לטייל עם הילדים ברחבי הארץ במיוחד בכינרת למרות שלא היה לנו רכב.

חברים קראו לנו "סלח-שבתי".

 

בננו ארז ז"ל נהרג בצבא עברנו זמנים קשים מאוד. כל שלושת ילדי שירתו בנח"ל.

כיום יש לי נכדה , נכד ונינה. הם מסבים לי אושר רב.

אני מקווה שהם ילכו בעקבותינו, שהיא אהבת הארץ.

 בני ארז – ז"ל

תמונה 2

ארז ז"ל נהרג ביום ג' שבט תשמ"א (8.1.1981) והוא בן 20. ארז שרת בחטיבת הנח"ל.

ארז אהב מאוד כדורגל ובעיר הנוער נערך טורניר קט רגל לזכרו.

בחפציו של ארז נמצאה מחברת שירים שהוא כתב בזמנו הפנוי בצבא. הוא גם אסף גזרי עיתון של כל מיני אמרות, שירים, כתבות קצרות שדיברו אל ליבו.

בצבא ארז נהג לעשות הרבה תורנויות ובכך צבר זמן חופשי לנסוע לטייל בצפון.

מילון

אלטלנה
אלטלנה (באיטלקית: Altalena) הייתה ספינה, שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947, והפליגה לישראל ביוני 1948, כשהיא מובילה על סיפונה כ- 930 עולים, ציוד צבאי רב וציוד רפואי. הספינה הגיעה לחופי ישראל במהלך מלחמת העצמאות, כחמישה שבועות לאחר קום מדינת ישראל וכשלושה שבועות לאחר שארגון האצ"ל הסכים להתפרק מנשקו ולהשתלב במסגרת צה"ל.עקב חילוקי דעות בין האצל להגנה,טובעה האניה ונוסעים רבים טבעו.

סרטיפיקט
אשרת כניסה

ציטוטים

”היינו צופים לעמדה ב"חסן בק" והם צפו בנו גם לנו וגם להם היו צלפים. “

הקשר הרב דורי