מאגר סיפורי מורשת

בגיל 12 ההורים שלה עלו לארץ ובגלל שהחברות שלה היו בשכונה בה סבא וסבתא שלה התגוררו,  אז לפעמים היא הייתה אצל ההורים שלה ולפעמים אצל סבא וסבתא שלה. 

סבתא לא שירתה בצבא, אלא הייתה בשירות לאומי. שם היא הכירה את סבא שלי, באותו זמן הוא ועוד כמה חברים שלו הקימו מפעל של מתכות. סבא וסבתא שלי הכירו בגיל 17 והתחתנו כשסבתא היתה בת 18. בגיל 18 נולדה הילדה הראשונה.

סיפור עם מוסר השכל לדור העתיד

סבתא מעבירה אלי לדרך את המסר על פיו "על כל נתינה יש קבלה" , זה מה שאבא שלה תמיד היה אומר לה. 

לסבתי היו שכנים ולשכנים הללו היו הרבה מאוד ילדים. בנוסף, הייתה להם אימא עיוורת. בילדותה סבתא שלי הייתה הולכת לעזור לה כל הזמן. פעם אחת, אח של סבתא שלי הגיע לבית חולים וסבתא שלי שמרה על הילדים (השכנים שלה).  בזמן שהיא שמרה עליהם, האימא של הילדים הכינה לאח של סבתא שלי אוכל, דאגה לו וביקרה אותו בבית חולים. לכן, היא תמיד אומרת שעל כל נתינת יש קבלה, שאם עזרתי למישהו מתישהו בחיים – אני אקבל על זה תמורה בחזרה.