עליתי לארץ במסגרת מבצע "מרבד הקסמים"
נולדתי בתימן בשנת 1943 לאימי נג'רה ולאבי סלימאן. הורי נתנו לי את השם "זהרה", שפירושו "עלות השחר", אך כשעלינו לארץ בשנת 1949, בהיותי בת 6, שינו את שמי ל"שרה".
בתימן היה לנו בית גדול עם שתי קומות, החדרים היו גדולים ומרווחים. גרנו בשכונה שלא היו בה יהודים, אבל היו לנו שכנים ערבים איתם היו לנו יחסים טובים. היינו מתרחצים בים ואת המים לשתייה היינו שואבים מהבאר. היינו משחקים הרבה במחבואים וגם עם בובות מעץ.
אימא היתה קדרית והכינה כלים מחימר, אבא היה מוכר את הכלים שהיתה מכינה אמא כי זה היה מקצועו – סוחר. שניהם מאוד אהבו את העבודה שלהם.
אימי נפטרה כשהייתי רק בת 6 חודשים, ומנישואיה עם אבי יש לי 3 אחים. בהמשך אבי התחתן בשנית ונולדו לו עוד 2 ילדים.
בבית הספר לא למדתי, כי היה נהוג שרק הבנים לומדים. בשבתות היינו אוכלים קובנה, מרק תימני ופיתות, חילבה וסחוג.
לארץ ישראל עליתי בשנת 1949, במסגרת מבצע "מרבד הקסמים". ההליכה הרגלית היתה קשה מאוד, הלכנו הרבה ברגל. את הילדים שמו על חמורים וגם את הציוד. הגדולים יותר הלכו ברגל.
בהתחלה שיכנו אותנו במחנה מעבר (שנועד לתקופה קצרה) שנקרא "חאשד" כי הבריטים באותם ימים רצו למנוע את תגבור הכוחות הלוחמים בארץ במלחמת העצמאות. ישנו שם באוהלים והחיים שם היו קשים מאוד.
משם העבירו את המשפחה למקום שנקרא "צמח". המגורים בתוך אוהל, ללא תנאים, והמלחמות הקשות עם סוריה הביאו את המשפחה לעזוב ולעבור להתגורר בעיר ראשון לציון.
גם כשעברנו לראשון התגוררנו באוהלים שנקראו "מעברה", כפתרון זמני. ה"בתים" היו דלים מאוד, מצב התברואה היה קשה, אספקת המים לא הייתה מספקת, לא תמיד הייתה תאורה וההורים היו צריכים לדאוג לפרנסתם. לאחר כמה שנים בנו עבורנו בתים במקום שנקרא "שיכון המזרח". למדתי בבי"ס "ישורון" עד כיתה ח' כי המצב הכלכלי בבית היה קשה והורי ביקשו ממני שאצא לעבוד כדי לסייע לפרנסה.
את בעלי לעתיד הכרתי כבר בכיתה ח', גם הוא למד בבי"ס ישורון, באותה הכיתה. היינו חברים זמן ממושך ובגיל 22, לאחר שסיים את שירותו הצבאי, נישאנו.
לאחר שנה נולד בננו הבכור אריה, ובסך הכל נולדו לנו חמישה ילדים, שתי בנות ושלושה בנים.
בעלי עבד כקבלן בחלוקת גז בחברת "אמישראגז", אך בגיל 57 קיבל דום לב ולאחר שמונה חודשים בהם היה צמח הוא נפטר.
משפחתי מקסימה, בכל יום שישי הם באים אלי הביתה לאכול ארוחת צהריים וגם בערב שבת אנחנו אוכלים יחד. אני בקשר מצוין עם ילדי, הכלות שלי והנכדים היקרים שלי ומדברים כל השבוע בטלפון.
אני מודה מאוד למשפחתי האהובה.
הזוית האישית
הסיפור תועד במסגרת מפגשי תכנית "הקשר הרב דורי" בבית הספר.
קישור לסיפור: זהרה פירושו "עלות השחר"
מילון
מרבד הקסמיםמבצע שבו העלו את יהודי תימן לארץ. מבצע זה ידוע גם בשם "על כנפי נשרים"