עליתי לארץ באונייה איטלקית שקוראים לה פאצ'ה
עמית ביטון וסבתא יולנדה ביטון מתעדות סיפור במסגרת תכנית הקשר הרב דור
נוף ילדותי
נולדתי במרקו בעיר מרקש עליתי לארץ בגיל 14 בתאריך 14.6.1956.משפחתי במרוקו הייתה מאוד מכובדת. סבי, סבא אברהם היה במרוקו שר האוצר , בתפקידושימש כשומר על הכספת של המלך.
העיר מרקש
במרוקו ולמדתי בבית ספר נוצרי, היינו לומדים בבית הספר משעה 8 בוקר עד השעה 7 בערב. בהפסקותהיינו משחקים קלאס, קפיצה בחבל, מחבואים. לאחר ההפסקה היו מלמדים אותנו שיעורי תפירה ורקמה.עליה לארץ ישראל
עליתי לארץ באונייה איטלקית שקוראים לה פאצ'ה. הורידו אותי בנמל חיפה, יחד עם כל בני הנוער שבגיליכשהגעתי לארץ בשנת 1956 העבירו אותי תחילה למעברה. שם הייתי חמש שנים עד שנת 1961 , משםהעבירו אותי לבית ספר צפונית של מעברת צפונית.
במעברה
כשהייתי במעברה היה אז חורף וכל האדמה הייתה מכוסה בבוץ עד הרגליים וכשהיינו צריכים להגיעלשירותים או למקלחות אז זה היה נורא כי זה היה ממש רחוק וממש קר והיינו צריכים לעמוד בתור בשביללהיכנס, וכדי לקחת מים מהברזיות היינו צריכים לעמוד שוב בתור בשביל למלא דלי מים.
אם הייתה רוח חזקה הרוח הייתה מעיפה את כל האוהלים. בקיץ היה ממש חם והיו נכנסים אלינו נחשיםעקרבים ועוד כל מיני זוחלים וחרקים שטיילו באדמת המעברה.
ההסתגלות הייתה קשה, והיו ימים לא קלים. יחד עם זאת יש גם זיכרונות נעימים והיו גם רגעי נחת. בימיםהיפים בעיקר בקיץ הייתי שותלת זרעים של ירקות צמחים ופרחים ומטפח את הגינה, גינת הירק שלי.
תועד במסגרת תכנית הקשר הרב דורי תשע"ד 2012
מילון
מרקשמרקש היא עיר מדברית בדרום מערב מרוקו למרגלות הרי האטלס. העיר מונה כמיליון תושבים (נכון ל-2010) שרובם ממוצא ברברי. מקור אפשרי לשם העיר הוא מהשפה הברברית, שבה פירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים".