מאגר סיפורי מורשת

סיפור העלייה שלי – תחנה ראשונה בקפריסין

נולדתי בצרנוביץ רומניה. כשהייתי בת שלוש גורשו יהודי העיר לטרנסניסטריה שבאוקרינה, שם עברנו את תקופת השואה, נרדפים, רעבים ונאבקים על השרדותינו. במרץ 1944 חזרנו לעיר הולדתי צרנוביץ. להורי היה ברור שנחפש דרך להגיע לפלשטינא (ארץ ישראל). משם ברחנו לרומניה (רפטריציה) לרחבי רומניה הגיעו אנשי "עלייה ב" – שליחים מארץ ישראל שפעלו במחתרת להברחת יהודים ולהעלתם ארצה, העליה בלתי לגאלית – "העפלה"- הבריטים מנעו כניסת ניצולי השואה לארץ והגלו אותם למחנות מעצר.

סיפור עליתי העפלה – העלייה הבלתי לגאלית

עזבנו את רומניה ב"שבת תשובה" תש"ז ספטמבר 1947. עלינו על האנייה ששמה היה "גאולה" ספינה קטנה שמספר נוסעיה היה גדול פי ארבעה מיכולת הקיבול שלה. הנסיעה הייתה כרוכה בייסורים רבים ונמשכה שלושה שבועות. (לימים נודע לי שמפקד האנייה היה האלוף מוקה לימון, מי שעתיד להיות מפקד חיל הים.) עם כניסת האנייה למים הטריטוריאליים של ארץ ישראל הקיפו אותה שש משחתות (אניות מלחמה בריטיות), שמנעו את הכניסה שלנו לארץ ישראל. אחרי מאבק קל בין העולים למשחתות, נגררה האנייה לחיפה שם התגלה לנו המראה המרהיב של הר הכרמל, התכבדנו בפירות הארץ, אבל הבריטים העבירו אותנו למחנות המעצר שלהם בקפריסין. בקפריסין מתחילה שנת חיים מרתקת. שנה בה למדתי בכיתה ד' שפה, תנ"ך וחשבון.

בשנה זאת ארעו שני מאורעות חשובים ביותר בתולדות העם היהודי והם:

אירוע ראשון – החלטת האו"ם מ- כ"ט בנובמבר.

הדיון באו"ם בדבר הקמת שתי מדינות בארץ ישראל, ליהודים ולערבים. הערבים התנגדו לחלוקת הארץ, על כן הוצעה ההצעה להכריז באו"ם על זכותו של העם היהודי להקים מדינה בארץ ישראל, הדיון נערך בעשרים בתשעה בנובמבר 1947. הדיון היה רבויי מתח, היישוב היהודי הצטופף ליד מקלטי הרדיו ועקב אחר מניין הקולות, מי מהמדינות הצביע "בעד", "נגד" ומי "נמנע". אנחנו, בקפריסין, האזנו בדריכות באמצעות מכשיר רדיו אחד שנמצא במחנה, כאשר הוכרז הסיכום: 33 מדינות בעד (רוב קולות), פרצה קריאת שמחה אדירה בקרב כל אנשי המחנה.

אירוע זה רשום בהיסטוריה של מדינת ישראל כהחלטת האו"ם מ- כ"ט בנובמבר.

ידענו שבארץ מתנהל מאבק למען הגשמת רעיון הקמת המדינה, כאשר הבריטים יעזבו את הארץ בינתיים המשכנו בחיי השגרה (בקפריסין) לימודים שהתנהלו בעברית והכשירו אותנו לקראת הקליטה בבתי הספר בארץ, הספר הראשון שקראתי בעברית נכתב על ידי ימימה צרנובי'ץ, בחרתי בספר (שאת שמו אני לא זוכרת) משום שמה של הסופרת כשם העיר בה נולדתי.

ברבות השנים, קראתי לבנותיי מסיפוריה הידועים "מוקי השובב", "דנה קמה דנה נמה" ואחרים.

אירוע שני  – ההכרזה על הקמת הקמת מדינת- ישראל

האירוע השני היה ההכרזה על הקמת הקמת מדינת- ישראל, יום שישי ה' באייר 1948. בית הספר נערך לקראת חגיגת העצמאות הראשונה, כל התלמידים כונסו במגרש, נפרשה מפה ענקית עליה ציור של הים התיכון ועליו עשרות סירות נייר השטות לכיוון מדינת ישראל. החגיגה הייתה מלווה בשירה, זכור לי השיר: זמר זמר לך". באותה עת ביקרו במחנה אישים מראשי היישוב: גולדה מאיר, הרב הראשי עוזיאל ושושנה דמרי מלווה במשה וילנסקי הפסנתרן והזמרת היו על משאית ששימשה כבמה, כולם הצטופפו סביבם והוקסמו משיריה. בחמישה ליולי 1948 זכינו לעלות לארץ ולהתחיל בה את חיינו.

 העשרה

סיפור עליתי העפלה – העלייה הבלתי לגאלית: "ההעפלה (קרויה גם עלייה בלתי-לגאלית ועליה ב') הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 ".

גאולה: "גאולה היא אניית מעפילים שיצאה מנמל בורגס שבבולגריה ב-26 בספטמבר 1947 ואורגנה על ידי המוסד לעלייה ב', כשעל סיפונה 1,388 מעפילים מרומניה. היא נקראה על שם מושג הגאולה בתרבות היהודית. "גאולה" נתפסה על ידי הבריטים וב-2 באוקטובר נגררה לנמל חיפה בלווי משחתות בריטיות. מרבית מעפיליה גורשו למחנות המעצר בקפריסין ומקצתם הועברו למחנה המעצר בעתלית."

תשע"ה