מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלינו מאוזבקיסטן

מרגלית ונכדתה מיכל
מרגלית בצעירותה
מרגלית אברמצייב מספרת על משפחתה והעלייה ארצה
נולדתי בברית המועצות, בעיירה שכריסבז שבאוזבקיסטן. גדלתי בבית פרטי, החצר הייתה מאד גדולה, והיינו עושים בה את רוב הדברים(משחקים) וכו'. בעיקר בקיץ. שפת האם שלנו הייתה בוכרית (דיברנו בה בתוך המשפחה), בנוסף לרוסית ואוזבקית (שפת המקום). המאכלים המיוחדים: היו לנו הרבה מאכלים מסורתיים: אושפולואו , אורופולאו ,מנטו , דושפרה ,גוג'גיג'ה, שולה, באחש, עושבוו סירקניס.
משפחתנו:
אבי- יעקב דויד אלייב (כהן).
סבי- לא זכיתי להכירו (היה במלחמה עם בנו ומאז עקבותיהם נעלמו).
סבתי- ברכה אלייב, גידלה אותי במסירות כשהייתי קטנה. נפטרה כשהייתי בת-8.
אימי- מריים בבייב.
סבי- ממן בבייב (כהן).היה איש צדיק מאד והיה מלמד תשב"ר בחיידר בחו"ל. נפטר כשהייתי ילדה קטנה.
סבתי- צ'ני (שני) בבייב. הייתה אשה צדיקה. הייתה בשלנית בארועים (קייוונו). זכתה לעלות לארץ ישראל, והייתה בארץ במשך 8 שנים. נפטרה לפני כ- 12 שנים.
אחי- אנו 5 אחים במשפחה. אני הבכורה.
העלייה:
עלינו לארץ ישראל בשנת 1977, בהיותי בת 13. העלייה ארכה שבועיים בדרכים. מסלול העליה: מביתנו עלינו לאוטובוס עד לתחנת הרכבת. משם עברנו הרבה רכבות מעיר לעיר, עד שהגענו לוינה. משם עלינו למטוס עד שהגענו לארץ ישראל.
קיבלנו דירה באור- יהודה, ועד היום הורי גרים שם. העלייה הייתה חופשית ועלינו מרצוננו (מברית המועצות לשעבר).
התאקלמות:
הגענו לארץ בשנת 1977. בשדה התעופה קיבלו אותנו אנשים שאחראים על העליה. קבלנו דירה באור יהודה (3 חדרים) והתקבלנו לבתי הספר. אבי רשם אותי לסמינר בבני ברק (אור- החיים). ההתאקלמות הייתה קשה. היה קושי בידיעת השפה וכו'. לאחר שנה עזבתי את הסמינר (בגלל הקשיים) ויצאתי לעבוד בסופר בתור קופאית. בשנת 1980, בהיותי בת 17, התחתנתי באולם דליה בתל- אביב.
משפחת בעלי:
אביו – חיים חייקה אברמצייב. היה גבאי בית כנסת. הוא זכה לבנות במשך 15 שנה בית הכנסת בשם "כתר מנחם". היה איש צדיק מאד ואהב חסד. עלה לארץ בשנת 1973. נפטר לפני כ- 4 שנים.
אמו – זילפה רינה מאירוב. הייתה אשה טובה, עבדה בתיכון ביהוד, עלתה לארץ בשנת 1973. נפטרה לפני כ-14 שנה.
אחיו – יש לו 5 אחים.

מילון

התאקלמות
הסתגלות למקום, תנאים או סביבה חדשה

ציטוטים

”ההתאקלמות הייתה קשה“

הקשר הרב דורי