מאגר סיפורי מורשת

שמי אברהם שניידר נולדתי בשנת 1946בלנצברג שבגרמניה.

  

 

 

 

עלינו לארץ בשנת 1947 באוניית מעפילים בשם אקסודוס. נתקענו באונייה בגלל שהבריטים לא נתנו לנו לרדת לארץ ישראל והיינו שם 4 חודשים והחזירו אותנו לקפריסין וחיינו שם חודשיים ואחרי זה עלינו שוב לאונייה וירדנו לארץ בחשאי בלי שהבריטים ידעו. כשהגענו לארץ ישראל עלינו למשאית ונסענו לגבעת אדא שהיה מקום לעולים חדשים ושם חיינו 3 שנים ומי שפרנס היה יצחק שניידר (אבא שלי) שעבד בחקלאות שבגבעת אדא ואחרי זה עברנו לבית ערבי (בית שהערבים נטשו אותו) מול בית חולים קפלן. וגרנו שם עוד שנתיים ואחרי זה עברנו לבית אלעזרי שלא היה שם כלום ואבא שלי עזר להקים את בית אלעזרי ובהתחלה גרנו באוהלים ושתלנו שדות והקמנו בתים ואחרי זה עברנו לגור בבית וקיבלנו פרה וסוס במשמרות ואחרי זה המושב היה בעל 140 משפחות.

 

                                      כשהייתי בן 13 עבדתי בתחנת הטרקטורים של המושב.                                                                                                 

 

הייתה לנו רפת במשק והפדאיונים (גנבי בקר) שרצו לגנוב לנו את הפרות והסוסים ואז היינו סוגרים את הפרות עם מנעולים חזקים ובתוך הצינורות שמנו בטון שיהיה להם קשה לפרוץ ולאט לאט נעשה סדר במושב והיינו עושים שמירות כל לילה ובאיזה שלב הם הפסיקו לבוא.

בשנת 1964 שירתי בצבא והשתתפתי בהרבה מלחמות כגון: מלחמת ששת הימים,מלחמת כרמה,מלחמת כיפור.

 

במלחמת ששת הימים יצאתי מהבית לחודש בערך וכשהתחילה המלחמה נלחמנו שישה ימים ובמהלך השישה ימים נפצעתי. בזמן שהיינו בטנק ירו עלינו, היינו בערך ארבעה, נפצעתי בבטן, ברגליים ובפנים. הייתי בבית חולים שלושה שבועות בבאר שבע. כשחזרתי הביתה השתחררתי מהצבא ועבדתי בחקלאות.

 

בשנת 1968 התחתנתי עם אשתי שושנה ז"ל, שהכרתי אותה בכך שאחיה היה איתי בצבא.

 

בשנת 1970 נולדו לנו ילדים, תאומים. כשהם היו בני שלוש (1973) השתתפתי במלחמת הכיפורים בפעולת כרמה בירדן. בשנת 1997 הבן הקטן שלי התחתן. ובשנת 1998 הבן הגדול שלי התחתן ונולדה לי הנכדה הבכורה מהבן הקטן. לאחר מכן ב- שנת 1999 נולד לי הנכד השני מהבן הבכור. בשנת- 2000 נולד לי הנכד השלישי מהבן הקטן. בשנת- 2002 נולד לי הנכד הרביעי מהבן הקטן. בשנת 2003  נולדה לי הנכדה החמישית מהבן הבכור ובשנת 2007 נולד לי הנכד הקטן מהבן הבכור. אני חיי עם משפחתי עד היום (עד 2016) וזהו סיפור חיי.

אקסודוס:"אקסודוס או יציאת אירופה תש"ז הוא שמה של אוניית מעפילים שיצאה מחופי דרום צרפת ב-11 ביולי 1947, כשעל סיפונה 4,515 נוסעים ניצולי שואה, במטרה להגיע לארץ ישראל. בין הנוסעים היו 1,282 נשים, 1,561 גברים, 1,017 נערים ו-655 ילדים. הנוסעים לא הורשו להיכנס לתחומי הארץ, והוחזרו בכוח למחנות העקורים בגרמניה, לאחר מאבק מר".

פדאיון: " הפֶדַאיון (בערבית: ??????????) הוא כינוי משותף לקבוצות שונות, לא בהכרח קשורות זו בזו, של מחבלים ערבים שהופעלו בידי גורמים ממלכתיים במדינות ערב והסתננו לישראל למטרות טרור וגרילה החל מאמצע שנות החמישים ועד שהוחלפו בארגוני הטרור הפלסטיניים באמצע שנות השישים.

כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה, בראשית השלטון הבריטי בארץ ישראל, נקראו חברי אגודות מחתרתיות טרוריסטיות ערביות בשם הכולל אל פדאיה, שמשמעו "המוכנים למסור את נפשם". חברי האגודות נקראו "פדאיון". ויקיפדיה

 

תשע"ו