עליית הנוער ממרוקו לפריז
אחרי שנה וחצי עלינו לישראל דרך צרפת באנייה בשם עצמאות
ילדותנולדתי בשנת 1939 בעיר פז שבמרוקו למשפחת חמו בת שבע נפשות . לאבא שלי היה בית קפה שבו היה
מוכר עוגות קפה וגלידה .החיים שלנו היו טובים אבל כשהתחילה מלחמת העולם השנייה והערבים במרוקו
התחילו להתנכל ליהודים ואז אבי החליט לעלות לאץ ישראל.
התפצלנו ל-3 : אני ואחותי, אבא שלי ואימא שלי עם יתר אחיותיי . הדרך הייתה מאוד קשה מפחידה לא
היה לנו אוכל ובגדים עברנו הרבה מכשולים עד שהגענו לאלג'יר ומשם עלינו על אוניה לצרפת ושם ריכזו
את כל העולים שרצו לעלות לישראל . אותי צירפו לעליית הנוער ושלחו אותי לפריז לפנימייה בשם טולוז שם
ריכזו את כל הנוער היהודי .שם למדתי עברית בשביל שנהיה מוכנים לעלות לארץ ישראל.
העלייה לארץ ישראל
אחרי שנה וחצי עלינו גם לארץ ישראל דרך צרפת באנייה בשם עצמאות. עצמאות הייתה אוניית מעפילים,
שאורגנה על ידי אנשי המוסד לעליה ב' של "ההגנה".
אניית מעפילים עצמאות
הגענו אחרי שבוע של שיט בים ישר למעברה עתלית. משם לקחו אותנו לקריית שמואל כדי לפזר אותנו
לקיבוצים שונים. נורא התגעגעתי למשפחה שלי רציתי לראות ויום אחד אבי שמע שהגיעה קבוצה של ילדים
מצרפת וחיפש ומצא אותי.
הלכתי להורים שלי וגרנו במעברה בית ליד. גרנו באוהלים היה קר לא היה מספיק מזון הינו מקבלים מחדר
אוכל ומשם שלחו אותנו לירושלים וגרנו במעברה תלפיות בצריף עם עשר משפחות . כל המשפחה ישנה יחד
במיטה אחת.
אבי עבד בסיקול ויום אחד הוא החליף עובד אחר ואז היה פיצוץ גדול כדי לסלול כביש אבי נהרג. נשארנו
יתומות בלי כלום. האחיות נלקחו לפנימיה ואני נשארתי עם אמי ואחותי התינוקת.
משפחה
והכרתי את בעלי והתחתנתי צעירה מאוד. אחרי שנולדה לי בת עברתי לגור ליד המשפחה של בעלי בעיר
נשר נולדו לנו חמישה ילדים ויש לנו נכדים ונינים ואז אנחנו גרים בישוב נשר.
מילון
מעברהמחנה עולים
ציטוטים
”"חיינו היו טובים עד מלחמת העולם השנייה וכשהערבים במרוקו התחילו להתנכל ליהודים, החלטנו לעלות ארצה."“