מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עליית הנוער – מלגולט שבתוניס לקדימה

יצחק סמדג'ה בצעירותו
יצחק סמדג'ה
התאקלמותו של יצחק סמדג'ה בארץ

נולדתי בטוניס בעיר לגולט בשנת 1934. בשנת 1948 כשהייתי בן 14 התחלתי את המסע שלי לארץ ישראל, יחד עם אחי הצעיר שלום שהיה בן 11.
 
התחנה הראשונה בעלייה לארץ הייתה בצרפת
תמונה 1 
המקום: 20 קילומטר מליאון שבצרפת.שם המקום: ארמון לסרה. הסוכנות היהודית בתוניס גייסה אותנו לעליה בלתי לגאלית (חוקית), והטיסה אותנו מתוניס למרסי שבצרפת. שם שהיינו במחנות נוער, וקיבלנו הכשרה ותדרוך לפני עלייתנו לארץ.
 
תחנה ראשונה בארץ מחנה נוער באחוזה שבהר הכרמל בחיפה.
בשנת  49 הפלגתי לארץ באוניה "דרומה" במסגרת עליית הנוער. כך הגעתי לתחנה הראשונה בארץ למחנה נוער באחוזה שבהר הכרמל בחיפה.
 
התחנה השנייה הייתה כרכור שם שהיינו כחודשיים, ושם מיינו את הילדים (אותנו) ושלחו אותי למוסד עליית הנוער "ניצנים".
תמונה 2 
שם שהייתי  כ- 9 חודשים.הקבוצה שלי במוסד עליית הנוער בניצניםכשהייתי בניצנים נודע לי שאחי נמצא במחנה העולים שבפרדסיה מחנה א'. עזבתי את המוסד ניצנים והצטרפתי לאחי הבכור אהרון סמג'ה עם המשפחה שלו. בתאריך  25.11.50 עברנו אחי ואני עם כל המשפחה לקדימה.
 
במעברה בפרדסיה התנדבתי לצבא ולא התקבלתי, ניסיתי עוד פעם להתגייס ולא קיבלו אותי. בתום שבועיים הלכתי ללשכת הגיוס בחדרה, נכנסתי לרכב הצבאי ואז המפקד של לשכת הגיוס ראה אותי ואמר לי: "אם אתה כל כך מתעקש אתה תתגייס" ואכן בתאריך 25.11.51 התגייסתי.
תמונה 3 
התגייסתי לנח"ל שפירושו נ- נוער, ח- חלוצי, ל- לוחם. אחרי שהייתי במחנה חיל-הנח"ל העבירו אותי למחנה אימונים בבית-דרס מכיוון שהייתי חייל בודד, צירפו אותי לגרעין נח"ל עם קבוצה של שער העמק מקיבוץ רמת יוחנן.א חרי שבוע הוחלט להעביר את כול הגרעין לקיבוץ "נירים" שבדרום. שם היינו בקיבוץ ועבדנו בכול מיני עבודות.
 
אני בחרתי בעבודת הרפת בתור בוקר (בוקר הוא רוכב על סוסים ושומר על עדר הפרות שיצאו לאכול במרעה).נשלחתי מטעם הגרעין לקורס מ"כ שם המפקד ראיין אותי על מנת לשבץ אותי לתפקיד כל שהוא במחנה. הוצעו לי כל מיני תפקידים ואני בחרתי לעבוד במטבח. בחרתי במקצוע הזה כי אני מתמצא בו וגם רציתי לעבוד שבוע עבודה ושבוע חופש, על-מנת להגיע הביתה לעזור לאחי במעברה.
 
שירתתי בצבא שנתיים וארבעה חודשים והשתחררתי בתאריך 5.5.54. בתום תקופת הצבא חזרתי לגור אצל אחי בקדימה. בתום השירות החלטתי לחזור לאחי ולהתחיל לעבוד בעבודה שעזבתי את גיוסי לצה"ל שהיא במאפיה בקדימה.
תמונה 4 
כך המשכתי תקופה ארוכה כשנתיים, באותה התקופה הזאת עבדתי בכל מיני עבודות שונות בקטיף, באריזה, בהרמת תיבות ובפרדס עד שנת 1956. בשנת 1956 העליתי את הוריי ארצה והם באו לקדימה, מאז התכנסנו וראינו כל מיני תמונות ואז עיני קלטה תמונה של בת דודה שלי שסיפרו לי עליה אשר היה מצאת-חן בעיני ומאז לחצתי על זה להתכתב ולהביא אותם (המשפחה) ארצה.
 
ברגע שהגיעו ארצה העבירו אותם למושב בית שיקמה ליד אשקלון ואני הלכתי לפגוש אותם ושמחתי להיפגש פנים מול פנים אשר הייתה בתמונה ואז נקשר הקשר בינינו עד שהוחלט להחליט על תאריך החתונה אשר נקבעה לתאריך 6.9.56 החלטנו להתחתן.
תמונה 5 
אחרי שהתחתנו התחלתי בחיים האזרחיים שלי על מנת להשתלב בחברה ולמצוא את עצמי בתפקידים כאלה שאוכל לעזור לחברה שבה אני חי.
 
ללמוד איך לדעת להתנדב ולעזור לזולת
ללמוד איך לדעת להתנדב ולעזור לזולת על כן הלכתי למרכז הסעד במקום והתנדבתי לכל מיני תפקידים לעזור לנזקקים בישוב על זה שלחו אותי לבית-ברל  שבכפר סבא, על מנת לעזור לנזקקים, וכך התחלתי בהתנדבות לחברה שבה אני חי.
תמונה 6 
להתנדב ולעזור לבני נוער
גם לנוער במקום היה לי אכפת מהם ויסדתי קבוצה כדורגל מתוך הנערים שהיו בתוכנו, וכך התחיל הגוף הזה להיקרא הפועל קדימה מזה הלכתי לקורס מדריכי ספורט בכל הענפים. (כדורגל, כדורסל, שחיה, ואתלטיקה קלה.)
תמונה 7 
על כל זה למשך כל התקופה והתודה וקיבלתי תעודה היקיר הפועל קדימה בתאריך ה- 16.5.89 הוחלת להעניק לי את התעודה. מתוך כל ההתנדבות עלי לציין שכל הפעילויות האלה נעשו תוך כדי שרותי בשרות בתי הסוהר שם שרתתי 25 שנה.
 
בזמן זה מילאתי תפקידים שונים בביטחון בטור סמל מחלקה קצין מחלקה שעמדה לרשותי עד שנת 74 בבית סוהר תל-מונד הייתי בדרגת סמל. משנת 73 עברתי לעבוד בבית הסוהר באר-שבע אשר מילאתי את התפקיד כלכלן ראשי כולל המטבח וחזרתי אוכל וכל העבודות הקשורים לאוכל ולהנעים את רמת האוכל לטובת הסוהר. משנת 74 אשר סיימתי נקראתי למלא תפקיד בבית-הספר בכפר-סבא בסיס אייל. 
 
תמונה 8 
פתחתי מטבח חדש אשר ישרת את כל החניכים הנשארים במקום. בתום תקופה קצרה לפני שעזבתי את בית-סוהר באר-שבע האלו אותי לדרגת רב סמל.אחרי תקופת מה, של שנה בשנת – 75  המפקד היה מאוד מרוצה ממני העלה אותי לדרגת רס"ר ובתום התקופה הזאת המשכתי לשרת את הבסיס בצורה הטובה ביותר.
 
בתום שנה הוענקה לי תעודת סוהר מצטיין על עבודתי בבסיס. עד שנת 79 הוענקה לי דרגה קצונה, ובתום שנה וחצי קיבלתי את הדרגה השנייה שנקראת מש"ר (פקח), עד תום שירותי שהסתימה בתאריך 1.11.82 מועד בו השתחררתי.
 
תמונה 9 
אחרי השחרור חזרתי לבית. ואז התחלתי ולחיות את החיים שלי באזרחות, עבדתי כל מיני עבודות, התנדבתי בכל מיני פעילויות כל משך התקופה הזאת עד עכשיו. תוך כדי התקופה מאז השחרור נבחרתי למועצה הפועלים ונבחרתי לנציג של הישוב ולמועצה המקומית בתור מעומד.
 
אחרי התקופה הזאת עד שנת 95, נקראתי על ידי מרדכי שבח צבא להקים עמותה למען הקשיש ומאז אני מקיים ומוניתי לסגן מנהל העמותה על לתאריך 29.12.04 וקיבלתי תעודה לכבוד עבודתי שם כסגן מנהל העמותה.
 
בשנת 74 כונסו תושבי השכונה ברשות שרה לוי שהייתה אחראית השכונות ונבחרתי ברוב קולות ליושב ראש השכונה. כמו כן נבחרתי לחבר הנהלה במתנ"ס בקדימה. היום אני עוסק בעמותה לקשישים ואני עוזר לנכדים שלי.
 
תודה ליצחק סמג'ה שבא והתנדב לבוא ולספר את סיפור חייו, תודה לאיילת שחק על העזרה והתדרוך,            תודה ללילך שנתנה לנו להשתמש במחשבים של ביה"ס, תודה לחונכים שיצאו מהשיעורים בשביל להגיע למפגשים, תודה לחניכים שבאו בהתנדבות והשתתפו איתנו.
תודה רבה!
 
העשרה
כפר הנוער ניצנים : ""כפר הנוער ניצנים" יושב בשטח שאוכלס קודם לכן על ידי קיבוץ ניצנים שבמהלך מלחמת השחרור נכבש ונהרס ידי הצבא המצרי. לאחר שצה"ל שב וכבש את אזור ניצנים הוקם הקיבוץ מחדש במרחק של 4 קילומטרים דרום מזרחית מהמקום בו שכן. המחלקה לעליית הנוער של הסוכנות היהודית החליטה להחיות את היישוב, ועל הריסות הקיבוץ שחרב הקימה בשנת תש"ט (1949) את "כפר הנוער ניצנים". תנועת הנוער הציוני שיגרה למקום צוות מחנכים שהתמקם בתחילה במבנה שנותר במקום לאחר מלחמת העצמאות : "בית השייח'" או בית "הארמון" ולימים גם "המצודה" – מבנה דו קומתי עתיר חדרים ומרפסות שנרכש בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 על ידי המתיישבים הראשונים של קיבוץ ניצנים. כעבור זמן קצר הגיעו למקום ראשוני התלמידים והחניכים והחלה פעילות חינוכית ולימודית".
עליית הנוער, עליית הנוער ממרוקו: "באלול תש"ט, 1949, ביקר במרוקו משה קול, ראש הארגון. בעקבות ביקור זה, נפתחה תוכנית של עליית הנוער בקזבלנקה, ונערכו לקליטת ילדים בארץ. יש הסוברים כי זוהי נקודת פתיחה לתחילת עלית יהודי מרוקו בשנות ה-50. בתחילת עשור זה החלה מגמה של התגברות החינוך המקצועי באידאולוגיה של הארגון".
 
תכנית הקשר הרב דורי 2005
מורה מובילה אילת שחק 

מילון

כפר הנוער ניצנים
"כפר הנוער ניצנים" יושב בשטח שאוכלס קודם לכן על ידי קיבוץ ניצנים שבמהלך מלחמת השחרור נכבש ונהרס ידי הצבא המצרי. לאחר שצה"ל שב וכבש את אזור ניצנים הוקם הקיבוץ מחדש במרחק של 4 קילומטרים דרום מזרחית מהמקום בו שכן. המחלקה לעליית הנוער של הסוכנות היהודית החליטה להחיות את היישוב, ועל הריסות הקיבוץ שחרב הקימה בשנת תש"ט (1949) את "כפר הנוער ניצנים". תנועת הנוער הציוני שיגרה למקום צוות מחנכים שהתמקם בתחילה במבנה שנותר במקום לאחר מלחמת העצמאות : "בית השייח'" או בית "הארמון" ולימים גם "המצודה" - מבנה דו קומתי עתיר חדרים ומרפסות שנרכש בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 על ידי המתיישבים הראשונים של קיבוץ ניצנים. כעבור זמן קצר הגיעו למקום ראשוני התלמידים והחניכים והחלה פעילות חינוכית ולימודית.

עליית הנוער
באלול תש"ט, 1949, ביקר במרוקו משה קול, ראש הארגון. בעקבות ביקור זה, נפתחה תוכנית של עליית הנוער בקזבלנקה, ונערכו לקליטת ילדים בארץ. יש הסוברים כי זוהי נקודת פתיחה לתחילת עלית יהודי מרוקו בשנות ה-50. בתחילת עשור זה החלה מגמה של התגברות החינוך המקצועי באידאולוגיה של הארגון,

ציטוטים

”כל ההתנדבות שלי נעשתה תוך כדי שירותי בשרות בתי הסוהר שם שרתתי 25 שנה“

”"אם אתה כל כך מתעקש אתה תתגייס" ואכן בתאריך 25.11.51 התגייסתי.“

הקשר הרב דורי