מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתנו וקליטתנו בישראל

עדן מנחה תכנית הקשר הרב דורי
צופיה בביקור בבית כנסת
הובילו אותנו למעברת בית ליד שליד נתניה, ממש בלב הפרדסים.

שמי צופיה רזנאוי נולדתי בשנת 1948, בעירק עליתי לארץ ישראל בגיל שנתיים בשנת 1950.

אני בת למשפחה גדולה מאוד וחוץ ממני נולדו להורי עוד 7 בנות ושני בנים, סה"כ היינו 10 ילדים. אני לא זוכרת דבר מהימים שלי בעיראק ורק יודעת שבגיל שנתיים, בשנת 1950 עלינו לארץ עם קבוצה גדולה של יהודים ומיד הובילו אותנו לבית ליד שליד נתניה, ממש בלב הפרדסים.

גרנו בבית גרמני ובו שני חדרים בלבד והיינו כזכור 12 נפשות והמצב היה מאוד מאוד קשה. לא היו מספיק מיטות לכולם וחלק מהילדים ישנו על הרצפה ובחורף היו תקרה דלפה מים ושמנו גיגיות על הרצפה לקלוט את המים.

אמי עבדה במשק בית מהבוקר עד הלילה ואבי עבד כמוכר גרעינים ואחרי שסיימתי כמה כיתות (לא זוכרת כמה) וראיתי את אמי במצב כל כך קשה, יצאתי גם אני לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

 תמונה 1

במשך השנים אחיותיי נישאו וגם אני התחתנתי עם יצחק רזנאוי, שהיה בעל טוב מאוד והייתה לנו מערכת יחסים יפה. שבע שנים היינו יחד ונולדה לנו בת בשם מריה, אך אחרי שבע שנים יצחק נפטר ולצערי איבדתי את הקשר עם משפחתי.

משוב של צופיה רזנאוי

כיום אני גרה בבת-ים ומבלה במתנ"ס השכונתי ומאוד מאוד מתרגשת להיות חלק מהתכנית הזו של הקשר הרב דורי.

תמונה 2

חשוב שאנשים אחרים ובטח ילדים, ידעו ויכירו איך היה פעם ועם איזה תנאים היינו צריכים להתמודד ולשרוד. אני מודה מאוד למורה יעל אריאן, שלא ויתרה לאף אחד ושכנעה אותנו להגיע ולהשתתף. תודה גדולה לגרייסי ענתבי, המדריכה שלנו במתנ"ס, שדואגת לנו כאילו היינו משפחתה.

תשע"ה

מילון

משק בית
עבודה בניהול, ניקוי וסידור הבית

ציטוטים

”מאוד מתרגשת להיות חלק מתכנית הקשר הרב דורי“

”אין כמו מתנ"ס הבנים, בבת-ים“

הקשר הרב דורי