מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתי לישראל

רחל עם הבנות אופיר ומאור
רחל במרכז להב"ה
העליה והחיים בישראל

נולדתי בג'רבה שבתוניסיה, ב-1947. למשפחה של שבעה ילדים וזוג הורים, 3 בנים ו-4 בנות. אני הילדה הרביעית מתוך השבעה. הקשר בינינו טוב, אנחנו מתראים בחגים ובשמחות. מרים אחותי בקשר הכי טוב איתי ועם הילדה שלי. אני מבלה איתה שבתות וחגים.

בטוניס, הייתי משחקת עם גויות –היינו שכנות, לפעמים הן היו משחררות את הכלב שלהן והייתי בורחת לבית שלי.

עליתי לארץ ישראל בשנת 1958 אז הייתי בת 9 שנים. מנמל חיפה הגענו ישר  לנתיבות. גרנו בצריפים  4 שנים והחיים לא היו קלים.

התקופה הייתה "תקופת הצנע", היינו מקבלים אוכל בהקצבה לפי מספר הנפשות במשפחה. את ההקצבה היינו מקבלים באמצעות תלושים מתוך פנקס שהיה למשפחה. למרות המצב הקשה היינו שמחים בחלקנו.

המאכלים שאכלנו היו הכי פשוטים,  אמא ז"ל הייתה קונה למשפחה עוף לשבוע, האוכל היה מאוד טעים והשמחה הייתה מרובה כי זה מה שהיה באותה התקופה.

התחלתי ללמוד מכתה ד, בבית ספר נתיב יצחק, הלימודים היו ברמה נמוכה, לא כמו בשנים האחרונות.

נאלצתי לצאת לעבוד, בכל מיני עבודות בשל המצב הכלכלי הקשה. זה מה שהיה באותה התקופה.

בכל תקופת ליל הסדר היו מגיעים אלינו אורחים והאוכל היה טעים. אמא שלי בישלה ואני ואחיות שלי ניקינו את הבית וערכנו את השולחן. הייתה תמימות, הייתה אהבה בין כולם.

לא שירתי בצבא מטעמי דת.

.הכרתי את בעלי בחיפה, ובשנת  1978 כשהייתי בת 26 התחתנתי בנתיבות, הייתה חתונה נהדרת. בעל האולם אמר שלא הייתה חתונה כזאת יפה מעולם.

תמונה 1
בחתונה

גרנו בעיר נשר ליד חיפה 27 שנה.

תמונה 2

הייתי בת 54 כשילדתי את הבת שלי הודיה, בבית חולים כרמל שבחיפה, בעלי היה בן 60 כשנולדה. הארוע שהכי שימח אותי ההריון הראשון ויום לידתה של הודיה, בגילי המבוגר. באותו יום בבית החולים הייתה שמחה גדולה.

אחרי שבעלי נפטר חזרתי לנתיבות, והיום אני חיה בנתיבות.

אני מאד קשורה לבתי הודיה, למרות שלא קל בגילי לגדל ילדה בגיל ההתבגרות, ואני משתדלת לתת לה כל מה שאפשר, כדי שתגדל ותתפתח ותהיה לאישה חכמה ומצליחה.

תמונה 3
עם הבת הודייה בחנוכה

טיילתי עם בתי הודיה בחו"ל

הייתי באיטליה בשנת 2016 עם הבת שלי הודיה, יצאנו לטייל בהרים הגבוהים הסתובבנו באתרים והיינו בבית חב"ד, ובוונציה שכולה אי וכל הבתים בנויים בתוך הים. הגידול העיקרי באיטליה הוא ענבים ומהענבים מייצרים יין. אני והבת שלי היינו בשייט והיה מאד נחמד .

ב-2017 היינו ברומניה – באטרקציה לילדים, שם טיפסנו בחבלים, היינו בגן חיות, עלינו על ג'יפ בתוך המים, נהנינו  בטיילת וחזרנו לארץ.

הזוית האישית

מאור ואופיר – במפגש עם רחל למדנו להכיר את עולמו של המבוגר מקרוב. למדנו איך להתנהג עם מבוגר להיות סבלני אליו ולגלות רגישות. תוך כדי הריאיון למדנו על המקום שהיא נולדה בו ועל החויות שהיא עברה. היה לנו ממש כיף להכיר אותה!

רחל – הייתה לי חוויה עם הבנות לשוחח על כל מיני דברים לעניין וקבלתי רושם נפלא. בזכותם למדתי הכרת המחשב ואני נהנתי מאוד משיתוף הפעולה בינינו, אני קבלתי ידעה מהצעירים והם ממני. אני ממליצה לאחרים גם שישתתפו בחוג הזה !

מילון

ג'רבה
ג'רבה או ז'רבה (בערבית: جربة) הוא אי בים התיכון ליד חופי צפון אפריקה, המשתייך לתוניסיה. הוא ממוקם במפרץ גאבס, בדרומה של המדינה. יהדות ג'רבה נחשבת לאחת מן הקהילות היהודיות העתיקות בעולם. לפי מסורת מקומית, יהודים כהנים הגיעו לאי בימי שלמה המלך יחד עם יורדי ים פיניקים ולאחר חורבן בית ראשון (586 לפנה"ס). ולכן ג'רבה נקראת עיר הכהנים. באי שני רבעים יהודיים: הגדול - שקרוב לים - הוא "חארה כבירה", והקטן: "חארה צגירה". (מתוך ויקיפדיה)

תקופת הצנע
תקופת משטר הצנע (1949-1959). תכנית הצנע הופעלה ע"י משרד האספקה והקיצוב שבראשו עמד ד"ר דב יוסף. המשמעות היתה קיצוב קפדני במזון, בהלבשה ובשאר המצרכים החיוניים. (מתוך הספריה הדיגיטלית של מט"ח)

ציטוטים

”הארוע הכי משמח בחיי, יום לידתה של הודייה בתי“

הקשר הרב דורי