מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתו של סבי ושירותו בצבא

זה הזכרון היחידי שיש לסבא שלי ממשפחתו
אחיו של סבי צילם אותו תינוק שיצאו לטיול
מה קרה לסבי בצבא וכיצד הוא עלה מעיראק

סבי נולד בעירק בשנת 1940. בשנת 1950 עלתה משפחתו לארץ בטיסה.

במשרד הקליטה המליצו להם להם לשנות את שם המשפחה שלהם לאביב אך הם סירבו ורצו להישאר באותו שם משפחה.

מקור השם רביע מעירק  משמעות השם פתיחות דמיון מפותח, כושר ביטוי סימפטיה אופטמיות. חלק מהמשפחה החליטו להישאר עם אותו שם משפחה מפני שכך הכירו אותם והם רצו להמשיך את השם לדורי דורות חלק החליטו לשנות את השם משפחה לאביב המטרה של סבי זה להישאר רביע. כשהוא ומשפחתו הגיעו ארצה הם התגוררו במעברת שיכון עולים ברמת החייל. במשך חייהם גרו ברמת החייל. כשהגיעו מעירק הם היו במצב כלכלי מצוין מפני שאבא של סבי ישראל ז"ל היה סוחר של תבלינים ומזון, אמא של סבי מזל ז"ל הייתה עקרת בית וטיפלה בילדיה.

לסבי מנשה יש אחות שרה אחים רפי ושאול שנפטר לפני כמה שנים.  אחרי כמה שנים שסבי ומשפחתו עלו לארץ אביו ישראל חלה ונפטר ואמו של סבי נשארה לגדל לבד 4 ילדים.

בהתחלה האם גידלה את ילדיה עם הכסף שנשאר מבעלה אך, נאלצה בסוף למכור תכשיטים ודברים רבי ערך יקרים שהיו לה. לסבי מנשה היו חיים לא קלים היה לו נטל רב לפרנס את משפחתו סבא שלי אוהב לשמוע מוזיקה והשפות שהוא מדבר עברית, אנגלית, ערבית. סבי מנשה התגייס לצבא בגיל 18 ושירת בחיל חימוש. לאחר סיום הצבא סבי הכיר את סבתי דינה בזכות אביה יוסף שהיה תופר לו חליפות הם נעשו חברים טובים ואז הם נהפכו להיות זוג ואחר 3 חודשים סבי וסבתי התחתנו בשנת 1965ברחוב המסגר בתל אביב

השירות הצבאי של סבי

סבי השתתף במלחמת ההתשה, במלחמת ששת הימים , במלחמת יום הכיפורים. במלחמת יום הכיפורים היה עצוב כי במלחמה זו סבי נפצע קשות ברגלו במלחמה. סבי מנשה היה מספק מזון לחיילים והיה מספק נשק ומחלץ חיילים פצועים במשאיות שנסעו לסיני. יום לפני סיום המלחמה סבי מנשה נפצע ברגלו כאשר סיפק מזון לחיילים. באחד החילוצים פגע פגז מתפזר ברגלו בחלק העליון ברגע התקרית הוא אפילו לא הרגיש את הפגיעה.הוא רק ראה שרגלו נשרפת חילצו אותו במסוק ונסעו משם לבית החולים.זו הייתה פגיעה קשה מאוד והחלמה הייתה ארוכה.  כיום הוא בסדר אבל יש לו צלקת והחלק העליון נשרף. סבי אומר שהמלחמה הזאת השאירה לו צלקת גם בלב וגם ברגל בלבו תמיד מתפלל שהחיים שלנו יחזרו בשלום ושלא יהיה מלחמות יותר

בשנת 1978 סבתי סיימה ללדת  ילדים יש לה 4 ילדים. וכיום הכי גדול בן 58, בן שני 54, אמא שלי בת 49 ואחותה הקטנה בת 45 .לאחר שהילדים גדלו סבי קנה בית בחולון ושכאמי הייתה בת  12 סבי החליט להגר לארצות הברית לניו יורק כיום המשפחה של אמא שלי גרים ברחובות וסבא שלי בן 82 וסבתי בת 78

תחביבים של סבא

התחביבים שהיו אהובים על סבא שלי זה  משחקי ספורט בעיקר. סבי אהב לשחק כדורגל, אהב אתגרים

הוא אהב לשחק במשחקים עם ילדים בשכונה שהוא הכיר. סבא שלי תמיד אהב  מוזיקה סבא שלי אוהב להיות מוקף בחברים

הזוית האישית

היה לי כיף כי אני הכרתי את סבא שלי באופן יותר עמוק. היה לי כיף להיות קרוב אל סבא. בחיי יום יום הם גרים רחוק ממני ואני לא רואה אותם כול הזמן אז, שמחתי להכיר את הסיפור שלו והוא נתן לי השארה לדברים שהוא עשה וזה שימח אותי והבנתי שאפשר לעשות הכול אבל רק עם רוצים

מילון

עיוני
עיינים שלי ככה סבא שלי קורא לי תמיד

ציטוטים

”שסבא שלי לימד אותי שאפשר לעשות הכול למרות הכול והביטוי "עם תרצו אין זו אגדה"“

הקשר הרב דורי