מאגר סיפורי מורשת

אלברטו בר נוי (גטניו) נולד בשנת 1973 באתונה שביוון, , וכיום גר עם משפחתו באלפי מנשה, שבה הוא מתנדב בסיירת ההורים, "ציפורי לילה".

בשנת 1973 התגוררו באתונה כאלפיים ושש מאות יהודים, כמחצית מיהודי יוון. רבים מהם עסקו במסחר, בתעשייה ובמקצועות החופשיים. בקהילה היו בית כנסת ספרדי, בית ספר ומוסדות "אורט". הקהילה נחשבה אורתודוקסית, אבל מלחמות פנימיות גרמו להתפוררותה עם הזמן.

אלברטו למד בבית ספר יסודי יהודי ובתיכון ציבורי לא יהודי. הקשר עם שאר הקהילה היהודית היה תלוי ברצונה של כל משפחה ומשפחה, וזה הלך ופחת עם השנים. בהיותו נער גר אלברטו בקרבת משרדי המפלגה הניאו-נאצית היוונית "שחר מוזהב", ולא פעם היו לו היתקלויות עם פעיליה. עם סיום לימודיו במדעי המחשב באוניברסיטה החל להתעניין בעלייה לארץ גם בשל האווירה ששררה באתונה, גם בגלל ציונות וגם בגלל ההבנה שתחום העיסוק שלו נדרש בארץ.

סבא אלברטו גטוניו, סבתא רחל ונאה מוריס (משה)

הוא עלה לארץ באוקטובר 1996 עם עוד שתי בחורות, אך הן חזרו ליוון אחרי חצי שנה. בתחילה שוּכן במרכז קליטה בטבריה, שבאותו הזמן שהו בו גם חמישים עולים מצרפת ומקנדה. החוויה בטבריה הייתה משונה לו. עיקר הקושי שלו היה להשתלב בחברה הישראלית המודרנית כעולה חדש בעל מנטליות אירופאית. חצי שנה אחר כך עבר אלברטו למרכז והחל לחפש עבודה בתחום הנדסת תוכנה. במרכז פגש את מי שתהפוך לרעייתו, והשניים שילבו את שמות המשפחה שלהם, גטניו ובכר, ויצרו מהם שם משפחה חדש: בר נוי.

במשפחה נוהגים לאכול מאכלים מתרבות המוצא ובפסח מברכים בלדינו. בת דודתו כתבה שני ספרים על סלוניקי ועל המשפחה בתקופת השואה.

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות