מאגר סיפורי מורשת

שמי רחל גרינברג, נולדתי בשנת 1954 בעיר מרקש, לבית משפחת זינתי. עליתי עם משפחתי לארץ ישראל בשנת 1955 ממרוקו. משפחתנו מונה שבעה אחים, שלושה בנים וארבע בנות.

עליתי כתינוקת וילדותי עברה עלי בישראל. אבא שלי חנניה ז"ל היה עצמאי שעסק במסחר, הוא היה ימאי – סוחר שסחר בכל, נעליים, בגדים ועוד. למדתי בחיפה בבית ספר הדר, לאחר מכן עברתי ללמוד בבית ספר צפרירים, ומשם עברתי ללמוד בפנימיה ברמת הדסה בטבעון. למדתי שם ארבע שנים, לאחר מכן הייתי בפנימייה בוסתן הגליל במשך שנה בעכו. לאחר מכן עבדתי בטיף טוף.

התחתנתי בשנת 1971 וגרתי בעיר חיפה. לאחר מכן עברנו להתגורר במצפה רמון במשך שבע שנים. שם נולד בני הבכור, ישראל. עבדתי בבית חרושת לפקקים, ובעלי עבד ברפא"ל. לאחר תקופה חזרנו לעיר חיפה ופה ילדתי את בני השני, אופיר, שנולד בבית חולים רמב"ם. בני ישראל למד במכמורת ארבע שנים ומשם עבר לשרת בחיל הים. כך גם אופיר בני השני, הלך באותה הדרך, למד במכמורת ועבר לשרת בחיל הים.

עברנו לגור מהעיר חיפה בקריות, בקריית ביאליק שם אני מתגוררת עד היום. במהלך השנים הפכתי להיות שפית. עבדתי במטבחים גדולים ובישלתי ברפא"ל ובבתי זיקוק. שני בני בבגרותם הבכור ישראל, הפך להיות כבאי, והבן השני אופיר הפך להיות עורך דין. שניהם נשואים, והביאו לנו ביחד חמישה נכדים, ארבעה נכדים ונכדה אחת.

היום אני בת 63 אלמנה מזה 11 שנים. היום עם חיה עם בן זוג מזה שמונה שנים, נוסף לכך אח של בעלי שהוא ערירי גר איתי כל החיים ואני מטפלת בו.

בעלי יהודה ז"ל היה אהבתי הראשונה פגשתי אותו במקום עבודתי ב"טיף טוף". אני מקפידה לשמור על המסורת היהודית. כל עוד הייתי בריאה הייתי מכינה את כל המאכלים העדתיים. יש לי תחביב והוא תפירה אני אהבתי לתפור בגדים. היום אני מתעסקת במחשב להנאתי ואני אוהבת את עבודות הבית ולבשל כל מיני מאכלים מיוחדים.

בעלי ז"ל מאוד אהב את הטבע. את האדמה בה גידלנו צמחים ועצי פרי. לבעלי ז"ל היו ארבעה אחים ואחות אחת כולם מסודרים ולכולם יש נכדים.

הזוית האישית

רחל גרינברג השתתפה בתכנית הקשר הרב דורי יחד עם נכדה יועד לו סיפרה את סיפורה.