מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתה של חנה בן שבת מלוב לישראל

הגדת העליות
חנה עם משפחתה בלוב
הגדת עליות - העלייה מלוב

חנה בן שבת נולדה בשנת 1941בעמרוס שבלוב. בשנת 1949, כשהייתה בת 8, עלתה ארצה עם הוריה ואחֶיה, יעקב ושרה, וכיום גרה במזכרת בתיה. חנה מתנדבת בתנועת של"מ של החברה למתנ"סים בתוכנית זה"ב בגן.

תקופת השואה הייתה קשה ליהודי לוב. האנטישמיות הייתה בכל מקום, והיהודים סבלו מהעם הלובי, שערך פרעות בכל ריכוזי היהודים. לאחר שהאב כמעט נהרג באחת הפרעות, החליטה המשפחה לברוח לארץ. המשפחה יצאה באישון ליל והשאירה מאחוריה את כל רכושה, אורות דלוקים וכביסה על החבל. הם עלו על אונייה, הפליגו למחנה עולים באיטליה ולאחר כחודש הגיעו לישראל.

בשנים הראשונות גרה המשפחה באוהלים, בתחילה כחודש ימים במחנה ליד חיפה, אחר כך כשנה וחצי בפרדסיה ואז כשנה וחצי נוספות במושב יציץ. לאחר מכן בנתה הסוכנות היהודית לעולים בתים שגודלם הותאם לגודל המשפחה.

חנה עם משפחתה בלוב

תמונה 1

לפרנסת המשפחה האב עבד בחקלאות והאם עבדה כתופרת, ולאחר זמן-מה בנתה המדינה רפתות ביישוב, ואלה עזרו מאוד לפרנסה. בגיל 8 נשלחה חנה ללמוד בבית ספר לראשונה בחייה. בשנת 1957 היא נישאה, והמשפחה עברה למזכרת בתיה, שבה היא מתגוררת עד היום. המשפחה שומרת על המסורת מבית אבא ומתנהלת לפיה. בליל הסדר המשפחה יושבת בסלון על מחצלות המסודרות סביב שולחן נמוך שעליו סלסילת קש עגולה ובתוכה כל הברכות ושתי ביצים לכל נפש. בחג למחרת נהגה אימא להכין מאכל מיוחד שנקרא בערבית "מזעמז", ביצים קשות שקולפו וטוגנו מעט, בושלו ברוטב חריימה ובודרו על צלחות כמו דגים.

באור יהודה שוכן מוזיאון יהדות לוב, המלמד רבות על התרבות, האמונה והמסורת של קהילה זו. בכל חודש בית הכנסת שולח ליוצאי הקהילה חוברת ("עדה") בשפה הערבית, שבה מתוארים המנהגים והמסורת של הקהילה.

 

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות.

מילון

יהדות לוב
הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (לכן מכנים את עולי לוב בישראל "טריפוליטאים"). ריכוז נוסף וקטן יותר של יהודים התקיים במזרח המדינה, באזור בנגאזי וטוברוק. מספר מסוים של יהודים הגיעו אף לפנים המדינה, קרוב למדבר סהרה, יהודים אלה התבדלו מסביבתם והתגוררו בשכונות נפרדות, חלקם הקטן, אף באזורים מרוחקים, במערות חצובות בקרקע כדי להתבדל, להישמר מפרעות ולשמר את החברה היהודית. מתחילת שנות ה-40 ובייחוד בסופן, ועד תחילת שנות ה-50, רוב הקהילה עלתה לארץ ישראל או היגרה לאיטליה. (ויקיפדיה)

ציטוטים

” בגיל 8 נשלחה חנה ללמוד בבית ספר לראשונה בחייה“

הקשר הרב דורי