מאגר סיפורי מורשת

שמי איבט יחזקאל, נולדתי ב-9/7/1976 בעיר קזבלנקה שבמרוקו, בבית החולים "אנפה", ביום שבת בבוקר.

נקראתי על שם בת של חבר של אבי ,שנהרגה בהתרסקות מטוס. שם משפחתי לוגסי ולאחר שהתחתנתי שונה ליחזקאל. שם משפחתי, הוא שם משפחה נפוץ אצל יהודי מרוקו. ילדותי הייתה ילדות נפלאה, למרות שנולדתי וגדלתי במדינה זרה, בה הרוב מוסלמי, אך לא הרגשתי קיפוח, או אנטישמיות, ושמרנו על זהותנו היהודית כמשפחה דתית ומסורתית בארץ זרה. נולדתי בתאריך בו נולד המלך מרוקו חסן השני, ובגיל עשר זכיתי במתנה, לבקר בארמון המלך.

ביתנו היה ממוקם ברחוב הראשי בקזבלנקה. התגוררנו שבע נפשות, בבית גדול ומרווח. ביתי היה בית קרקע, הבנוי בסגנון מרוקאי עם חדר אירוח וחדרים גדולים. התחביבים שהיו לי בילדותי היו,  ימי כיף וטיולים בימי ראשון, כשלא למדנו בבתי הספר. הטיולים כללו ימי כיף בטבע. את כל החגים חגגנו יומיים ברצף, מכיוון שנחשבנו כיהודים שחוגגים בגלות. כל חג חגגנו יום אחרי יום, במשך יומיים ברציפות. המשחקים שאהבתי ונהגתי לשחק בילדותי בהפסקות, בבית הספר הם: גומי מחבואים גוגו ועוד.

המאכלים שהיו האהובים עליי הם ,קוסקוס סרדינים ממולאים וטחול .

אהבתי מאוד ללכת לגן שלי, כי אהבתי לשחק, לצבוע ולתופף, ובמיוחד לשחק בפינת הבובות, עם חבריי לגן .כשלמדתי בבית ספר יסודי, למדתי בבית ספר חב״ד (בית רבקה) והוא היה בית ספר יהודי במרוקו .

עליתי לארץ ב1999 כשאני בת 23.,בעקבות אחותי הגדולה שעלתה לפני כל המשפחה, התגייסה והקימה את משפחתה בארץ.  עליתי לארץ לבדי, גילי לא השפיע עליי, כי הכרתי את הארץ מביקורים קודמים. כשהגעתי לארץ התמקמתי בנהריה, ולמדתי באולפן לקליטת עולים, כדי  ללמוד עברית, ומאז ועד היום אני חיה בנהריה. . אני בחרתי לעבור לנהריה כי שתי אחיותיי שעלו ארצה לפני התגוררו בנהריה ורציתי להיות קרובה אליהן . לבעלי קוראים חיים התחתנו בשנת 2014 ונולדו לנו שתי בנות.

הזווית האישית

איבט: היה לי כיף לספר להזכר ולשתף בסיפורי העבר שלי, וכן לשוחח על דברים משמעותיים בחיי.