מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייתה של נאוה וקס מרומניה

פרט מתוך הגדת העליות
נאוה בעת שירותה כחיילת
הגדת עליות - העלייה מרומניה

נאוה (הלגה) וקס, נולדה בטירגומורש טרנסילבניה, עלתה עם משפחתה לארץ בשנת 1961.

השם שלה ושל אחותה התאומה נעמי (נורה), ניתנו להן על ידי הדוד של המשפחה ד"ר ברנר, שהתאומות שלו הלגה ונורה נספו באושוויץ תחת ידו של מנגלה. כשהן עלו לארץ השם עוברת לנאוה ונעמי.

נאוה נולדה באזור טרנסילבניה, אזור שהיה שייך לפני המלחמה להונגריה ולאחר מכן סופח לרומניה. המשפחה לא הייתה משפחה דתית, אולם הם היו מגיעים לבית הכנסת בחגים.

בשנת 1951 הגישה המשפחה המורחבת בקשת עליה לארץ אולם רק הסבתא והבן הצעיר בגיל 17 קיבלו אישור לעלות. שאר המשפחה נשארה ברומניה. במשך 10 שנים הם חיכו עם מכולה בסלון הבית לאישור עלייה. תקופת ההמתנה לאישור הייתה קשה. האב, שלפני המשפחה ניהל בית מסחר משפחתי, היה פקיד ולאחר הגשת הבקשה הוא פוטר מעבודתו ונאלץ לחפש עבודה במחוזות רחוקים. האם קלעה לפרנסה סלי קש ועבדה כתופרת, אולם הייתה בציפייה לעלות לארץ. "שטייטלה ביית" – 'תתקרבו אלי בנות', הייתה אומרת האם, ושרה בכל הזדמנות בלחש את המנגינה של 'התקווה', עוד מעט נגיע לישראל וחשוב שתכירו את ההמנון.

נאוה, שבעצמה התמודדה עם הקושי ברכישת השפה העברית כילדה, הפכה להיות מורה באולפן בפתח תקווה וכיום היא מרכזת את תכנית "שיחון של"מ" בפתח תקווה במסגרת תנועת של"מ – החברה למתנ"סים שבמסגרתה מתנדבים משוחחים עם עולים בעברית.

טרנסילבניה הייתה הקהילה היהודית של יהודי חבל טרנסילבניה מראשיתה תחת שלטון הונגריה ועד צירופה לרומניה, פעם אחת לאחר מלחמת העולם הראשונה ופעם שנייה לאחר מלחמת העולם השנייה, כשבמהלך תקופת מלחמת העולם השנייה היה מרבית שטחה תחת ריבונות הונגרית. השלטון ההונגרי הפשיסטי, שקיבל את השלטון על צפון טרנסילבניה בספטמבר 1940, השליט בהדרגה משטר של איסורים ומגבלות כנגד היהודים, בתחומי הכלכלה, החברה והתרבות, בהתאם לחקיקה ההונגרית. מיומו הראשון של השלטון ההונגרי נאסרה פעילותה של עיתונות יהודית בפרט ופעילות ציונית בכלל. היהודים פוטרו מהמשרות המשפטיות והציבוריות ומספר התלמידים היהודים הורד מתחת ל-4%. הארגונים היהודים נקטו באמצעים משלהם כדי להתמודד עם המצב החדש והקימו שני בתי ספר תיכוניים, אחד בקלוז' והשני באורדאה. הקהילות האורתודוקסיות והקהילות הנאולוגיות שיתפו פעולה במרכזי סיוע.

בשנת 1942 גייסו שלטונות הונגריה 50,000 איש, 15,000 מהם מצפון טרנסילבניה, מבין הגברים היהודים הכשרים לעבודה (גילאי 18-52), ומרביתם נשלחו לעבודות כפייה בחזית המזרחית, באוקראינה. מבין המגויסים נשאר בחיים אחד משבעה והיתר מתו מרעב, קור, מכות, ירי ושריפה. ארמין, אביה של נאוה, נשלח למחנה עבודה באוקראינה, ובתום המלחמה צעד ברגל במשך שבועות לרומניה. למזלה של המשפחה נשארו בחיים חמשת האחים שהיו מפוזרים במקומות שונים.

בשנת 1944 נשלחו למחנה אושוויץ כ־150,000 מיהודי צפון טרנסילבניה. כ־70 עד 75 אחוזים ולפעמים גם 80 אחוזים מהנשלחים הועברו מהקרונות ישירות למתקני ההריגה. הנותרים נשלחו למחנות ריכוז ועבודת כפייה. פרי, אמא של נאוה וגיסתה עבדו במפעל נשק באושויץ, 17 איש מהמשפחה נספו במלחמה. כשהיא חזרה לרומניה, היא פגשה שם את ארמין וב1947 הם התחתנו.

בארץ הוקם המוזיאון למורשת היהדות ההונגרית בצפת מתוך מחויבות להנחיל לדורות הבאים שאת מורשתם של יהודי הונגריה, טרנסילבניה, סלובקיה, רוסיה הקרפטית, באצ'קה, באנאט ובורגנלנד. ניתן למצוא בו מידע ותיעוד של סיפורים היסטוריים, וללמוד על ההיבטים השונים של חיי הקהילה ואת מנהגיה האופייניים.

הזוית האישית

סיפור זה תועד במסגרת מיזם "הגדת העליות" 2019 ביוזמת החברה למתנ"סים בשיתוף תנועת של"מ, המשרד לשוויון חברתי, תכנית הקשר הרב דורי ובית התפוצות.

מילון

יהדות טרנסילבניה
יהדות טרנסילבניה הייתה הקהילה היהודית של יהודי חבל טרנסילבניה מראשיתה תחת שלטון הונגריה ועד צירופה לרומניה, פעם אחת לאחר מלחמת העולם הראשונה ופעם שנייה לאחר מלחמת העולם השנייה, כשבמהלך תקופת מלחמת העולם השנייה היה מרבית שטחה תחת ריבונות הונגרית. בהיסטוריה של רומניה יש אזכור על כך ששבט יהודי לוחם (כנראה כוזרים) חדר לאזור זה ולמשך מספר שנים הדת היהודית הייתה הדת השלטת באזור. (ויקיפדיה)

ציטוטים

”נאוה, שבעצמה התמודדה עם הקושי ברכישת השפה העברית כילדה, הפכה להיות מורה באולפן “

הקשר הרב דורי