מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

קיימנו את צוואתו של סבא רבא מאיר לעלות לארץ ישראל

רוני וסבתא יפה
העליה לארץ ישראל
סיפור עלייתה של משפחת הרוש לארץ ישראל בחודש ינואר 1959.

משפחת הרוש בנתה את חייה במרוקו וגידלה 6 ילדים: דודה ויואן, דוד רפי, דודה שושנה, דוד מישל, דוד מקסים ודודה מוניק. לסבתא רחל ולסבא חנניה היה מפעל לבדים וחנויות רבות של חליפות מחויטות לגברים. סבא חנניה העסיק עובדים רבים יהודים וערבים שהיו נאמנים מאד למעביד שלהם. את חייהם חיו בעושר והיה להם טוב. לסבתא רחל הייתה מתפרה שהעסיקה עובדות נוספות, הן תפרו וילונות וריפוד לסלונים.

בסוף שנת 1958, בשנה זו הייתה נהירה של יהודים רבים לארץ ישראל עקב בעיות קשות שהתעוררו בין היהודים לערבים. היהודים הרגישו מאוימים  והפחד שרר במקום. כבר לא היה ביטחון ולכן, רבים עלו לארץ ישראל בחשאי וכל הזמן התבשרנו על משפחות רבות שעזבו. סבא רבא מאיר ז"ל ביקש מבנו סבא חנניה ז"ל בקשה אחרונה לפני מותו והיא הייתה לקחת את ילדיו ולעלות מהר ככל האפשר לארץ ישראל. בתום השבעה של סבא רבא מאיר ז"ל, החליט סבא חנניה למכור את רכושו ואת הונו ולעזוב עם ילדיו לארץ ישראל.

עלייתם לארץ הייתה ארוכה וממושכת וכללה שלוש תחנות:

תחנה ראשונה: סבא חנניה וכל המשפחה יצאו בשעות הלילה המאוחרות, עזבו את  ביתם, את חבריהם ואת עסקיו ויצאו עם מעט מאוד רכוש שכלל תמונות משפחתיות ומזכרות יקרות ערך, כסף וזהב. המעבר היה על סירת דייגים לספרד, המשימה לא הייתה קלה המשפחה הייתה אמורה לחצות חלק גדול ברגל בתוך הים לכיוון סירת הדייגים, כאשר באותו לילה היה חורף קר מאוד, גשם זלעפות. התינוקת, דודה מוניק, הייתה בת שלושה חודשים, מרוב המהירות והבהלה החליקה מהידיים של סבתא רבתא רחל ונפלה לתוך המים, היה חושך ולא ראו דבר. בסופו של דבר הצליחו להציל  אותה ודודה מוניק היום אישה בת 59, בעלת 3 ילדים ו-8 נכדים. כל המשפחה שטה בסירה הקטנה. הם הגיעו לספרד, לשכונה של יהודים ושהו  במקום 3 ימים ולילות קשים.

תחנה שנייה: מספרד הם עברו לצרפת, מאחר ולסבא חנניה היו שתי אחיות שגרו בצרפת. המעבר למקום היה קל יותר ונעים מאחר שהדודות הגיעו ועזרו למשפחה. שם הם פגשו חברים ומשפחות ממרוקו. כך חלפו עוד שישה חודשים בהם התארגנה המשפחה ליציאה לארץ ישראל בטיסה. סבא חנניה רכש כרטיסים לטיסה שעלו המון כסף (לא כל אחד הרשה לעצמו להגיע בטיסה, רק משפחות אמידות). ההתארגנות הייתה בעיצומה, הם נפרדנו מהדודות היקרות שנשארו בצרפת והמשפחה עלתה לארץ – ישראל.

תחנה שלישית: מיד עם הנחיתה בארץ ישראל חיכו בשדה אנשים שתפקידם היה לפזר את המשפחות בארץ. את המשפחה של סבתא יפה העלו למשאית עם משפחות נוספות ואמרו להם שהם הולכים לעיר גדולה עם ים. כמובן שכולם שמחו, ההתרגשות הייתה רבה לקראת העיר החדשה. הנסיעה נמשכה שעות, עם חולות ואבק שלא נראה דבר מעבר למשאית. כשהגיעו, לא היה ים, רק חולות וצריפים. מצב רוחם של המשפחה היה קשה כשהבינו שהמקום לא כמו שהבטיחו להם. זו הייתה שממה, חולות ועוד חולות. לא היו כבישים, לא היה עץ פורח וגם לא היו בתים, היו צריפים ועוד צריפים, המקום לא היה כפי שדמיינו להם, זה היה כפר קטן בנגב בשם ירוחם.

המשפחה יצאה ממרוקו בתחילת ינואר והגיעה לארץ ישראל בסוף חודש אוגוסט 1959. היה חם מאד יבש ולא נעים, הקליטה הייתה קשה ביותר ומאכזב זה לא מה שחשבו, זה היה אחרת, שונה, אנשים חדשים. למרות האכזבה, החלק הטוב היה בכך שהוריי פגשו משפחות שהכירו במרוקו. מצב רוחם השתפר מפעם לפעם, הם מצאו את עצמם בסביבת שכנים שהיו להם בעבר וגם הכירו חברים חדשים. הקליטה יחד הייתה נעימה וטובה יותר. נכון שלא היה ים ולא דבר ממה שהובטח להם, אבל החשוב מכל היה שתמיד הוריי הדגישו שהגענו לארץ ישראל, ארץ  חלב ודבש.

אכן עם הזמן העבירו את המשפחה לבית גדול עם שישה חדרי שינה וסלון גדול ומטבח עם ארונות. סבא רבא חנניה ז"ל התקבל לעבודה בתפקיד הנהג של ראש המועצה בירוחם. סבתא רבתא רחל המשיכה לתפור וילונות ובמקביל עבדה במועצה, תפקידה היה להכין אוכל לקשישים ולחלק להם ארוחה חמה.

בשנת 1960 ב-6 לאוגוסט, בעיר באר שבע, בבית חולים סורוקה, נולדה סבתא יפה. הוריה בחרו לה את השם "יפה", כי התינוקת הייתה יפה והאחות והמיילדת אמרו שזה שם יפה וגם ישראלי. כך החליטו להעניק את השם הראשון לתינוקת הראשונה למשפחת הרוש בארץ ישראל. אחרי סבתא יפה נולדו עוד 3 ילדים: דוד דני ז"ל, דודה זהבה, ודוד חיים.

בשנת 1975 כל המשפחה עברה לעיר אשדוד. מאז כל האחים של סבתא יפה גרים בעיר, סבא רבה חנניה ז"ל וסבתא רבתא רחל ז"ל קבורים באשדוד.

הזוית האישית

רוני אסולין: סיפור משפחתה של סבתי יפה, אהבתי את  הרעיון שהוריה החליטו לקרוא לה יפה, העניקו את השם הראשון לתינוקת הראשונה למשפחת הרוש בארץ ישראל, ובכך קיימו את צוואתו של סבא רבא שלי.

 

מילון

.
.

ציטוטים

”התינוקת, בת שלושה חודשים... החליקה מהידיים של סבתא רבתא רחל ונפלה לתוך המים.“

הקשר הרב דורי