מאגר סיפורי מורשת

היו ניסיונות לעלות לארץ מספר פעמים לפני העלייה  הסופית בשנת 1962 הסיבות שלא עלינו לפני שנה זו שהוזכרה קודם מחששות של הלשנה. העלייה לארץ לא הייתה חוקית בארצות ערב. העלייה לארץ נעשתה במחתרת הייתה הסכמה בשתיקה עם מלך מרוקו. אבי שיתף פעולה עם המוסד הישראלי כדי לעלות יהודים ממרוקו לארץ ישראל.בגלל הקשרים של אבי עם שרי מרוקו והמלוכה ניצל כדי להוציא אישורים לצאת ממרוקו לארץ.

 סבתא שלי רחל בצעירותה

בשנת 1962 היה אבי בקשר עם שגריר סיני שרצה לעלות לארץ, אבי מחשש שילשין גייר אותו והעלה אותו לארץ. התיישב ביקנעם עבד ונקבר ביקנעם. אנחנו אלינו במקביל אליו והתיישבנו ביקנעם. היציאה ממרוקו הייתה באור יום עלינו למגן דוד אדום במסווה ללכת לבית החולים השכן הערבי הרגיש שאנחו עוזבים  את מרוקו ופנה בשאלה אתם עולים לפלסטינה  לא ענינו לו. לפני העזביה נפרדתי ממנהלת בית הספר אליאנס והיא אחלה לי הצלחה. בדרך שעשינו נסענו מהצהריים עד הלילה הגענו למקום חשוך ששם חיקו לנו באונייה ואז הפלגנו לכיוון איטליה שלושה ימים והגענו לעיר  נאפולי  זו הייתה תחנת ביניים. אחרי חודש ימים עלינו לאוניה שהפליגה לכיוון ארץ ישראל. הייתה התרגשות רבה של כל האנשים שהיו לא יכלו לישון כל הלילות עד כי הצפייה הייתה גדולה מאוד. הגענו לנמל חיפה  באור יום הובילו אותנו לעולם גדול בנמל חיפה שבוא קלטו אותנו ופיזרו את כל האנשים בארץ.

אנחנו התיישבנו ביקנעם עלית שזאת למעשה שכונה חדשה שבא קלטו עולים מכל הארצות. אנחנו הגענו לשיכונים מבנים חדשים בתוך הדירה שקיבלנו היו מיטות סוכנות שהם מיטות מברזל עם מזרון עם סמיכה אפורה מצמר וצלחות ממתכת לבנות ופס כחול. וחיכינו לקבל את המטלטלים שלנו שיגיעו לארץ באוניה. יומי הראשון בבית הספר ממלכתי יסודי ביקנעם קיבלה אותי מורה בשם אילנה דיברה צרפתית והסבירה לי איזה כיתה אני יכנס התקבלתי לכיתה ד. תוך שנה קלטתי את  השפה הייתי בן הילדים הטובים בכיתה. והתחלתי לעזור לעולים שהגיעו לבית הספר להיקלט. בהמשך היו לחברי עד היום. עד היום אני ממשיכה בפעילות קהילתית בתחומים שונים בהתנדבות המשכתי את לימודי בתיכון בכפר יהושע בקריית מוצקין סיימתי את לימודי ההוראה בתואר באוניברסיטה ועסקתי בהוראה עד גיל פרישה והיום בהתנדבות בבית ספר.

הזוית האישית

הקשר הרב דורי של אלכס וסבתא רחל