עלייה, התאקלמות והתפתחות בארץ ישראל
הסיפור מספר את ההיסטוריה הילדות ובניית המשפחה של משה שמואלי
בסופיה, בולגריה להוריי קלרה לבית אשכנזי ומרדכי לבית סמואלוב.
שמי המלא הוא משה שמואלי. השם שלי עוברת בכיתה ד' . היה לי מורה, מחנך תימני שהתקשה לבטא את שם משפחתי המקורי סמואלוב ולכן שינה את השם סמואלוב לשמואלי.
בשנת 1949 בהיותי בן 3 הגעתי עם הוריי ואחותי מבולגריה באנייה שיצאה מוורנה והגיעה לנמל חיפה. ילדותי עברה ביפו. בילדותי התחנכתי בגן ובבית הספר הצרפתי ביפו. בכיתה ג' עברתי לבית הספר הממלכתי "שבי ציון". הורי עבדו מבוקר עד ערב כך שרוב הזמן הייתי לבד, "ילד מפתח", ועזרתי להורי במטלות שונות בבית. בילדותי מכל סבי וסבותיי זכיתי להכיר רק סבתא אחת ששמה באה. כשסיימתי את בית הספר העממי, למדתי שנתיים בתיכון עיוני משם עברתי לפנימייה הצבאית של חיל-האוויר בחיפה. בפנימייה הוסמכתי לאחר כשנתיים כטכנאי מטוסי סילון ובוכנה. בשנת 1964 גויסתי לצה"ל בדרך להצבה בטייסת נשלחתי לקורס טיס שם אחרי כחודשיים נופיתי. את יתרת השרות הצבאי שרתתי בטיסת תובלה 103 שבבסיס תל נוף.
הורי בתקופת השואה
נולדתי כחצי שנה אחרי
סיום מלחמת העולם השנייה. הורי שהיו בשואה סיפרו שיהודי בולגריה ניצלו בזכות העם
הבולגרי שמנע מהנאצים לשלחם למחנות הריכוז. הורי היו ציונים ואמא שלי ביקרה בארץ
עוד בשנת 1935 ושהתה בארץ כשנה. היא חזרה לבולגריה כדי להתחתן ובשנת 1939 נולדה
אחותי. הורי נשארו בבולגריה בגלל פרוץ המלחמה. אבי נשלח למחנות שבהם עבדו עבודות
פרך בבולגריה עצמה.
סיפורים מהילדות
בגלל שלא הייתה לי
השגחה צמודה בבית יכולתי להיעדר מבית הספר כרצוני. בכיתה ו' הגזמתי ולא הלכתי לבית
הספר במשך חודש וחצי. פגישה מקרית בקופת
חולים בין אמי לבין מחנכי ששאל מאיזה מחלה אני סובל? אמי הופתעה מכך שאני חולה, והיא לא ידעה דבר. בבירור שהתקיים בביתי אמרתי לאמי שיותר מעניין אותי לשחק כדורגל מאשר ללמוד בבית
ספר. בגיל 11 נעצרתי בגלל
שהתפלחתי למשחק כדורגל במגרש "באסה" (כיום "בלומפילד"), כי לא
היה לנו כסף כדי לקנות כרטיס למשחק של קבוצתי האהובה מכבי יפו. כעבור כמה שעות
אחותי באה לשלם ערבות כדי לשחרר אותי ממעצר. כעבור חודש הוזמנתי למשפט נוער בבית
הדין לנוער ביפו ושם השופט קנס אותי ב-10 לירות והזהיר אותי שלא לחזור על המעשה
בשנית כי הייתי מקבל עונש חמור בהרבה.
בכיתה ג' חציתי את
כביש לעבר הקיוסק שהיה ממול לבית ספר אוטובוס לא שם לב אליי פגע בי והעיף אותי
למרחק של כ-40 מטרים ואני נפצעתי קל ובעקבות כך אושפזתי לכמה שעות בבית חולים
דונולו. כשהגיעו נציגים של חברת האוטובוסים דן אמי לא רצתה שום פיצוי מהחברה ואמרה
שהפיצוי שלה זה שאני חי.
אהבתי לספורט
בגיל 12 התחלתי לשחק
כדורגל בקבוצת הכדורגל של "מכבי" יפו. בגיל 16 נפצעתי במהלך משחק של
קבוצת הנוער של "מכבי" יפו והיה לי שבר חמור באף. הורי לא אהבו את זה
ושלחו אותי לבית הספר הטכני של חיל-האוויר ובכך סיימתי לשחק כדורגל.
שירות צבאי
בשנת 1964 גויסתי לצה"ל
בדרך להצבה בטייסת נשלחתי לקורס טיס שם אחרי כחודשיים נופיתי. ביתר השרות הצבאי
שירתתי בטיסת תובלה 103 שבבסיס תל נוף.
העיר יפו
יפו הייתה עיר מלאת
חברה צעירים שערב ערב היינו יורדים לשדרות ירושלים והיינו מבלים את זמננו בדיבורים
ברכיבה על אופניים שעליהם הרכבנו את החברות שלנו וכאשר שוטרים היו תופסים אותנו
ומורידים לנו את האוויר מהגלגלים כדי שלא נוכל לרכב יותר. בילינו המון בים עם חברים
וחברות והיה לנו חבר שהיה דג דגים.
חיים בצל מלחמות ישראל
בשנת 1967 כשנה לאחר
שחרורי פרצה מלחמת ששת הימים גויסתי למשך כחודשיים ושירתתי בטייסת שבה שירתתי כחיל
סדיר. בשנת 1970 במלחמת ההתשה
גויסתי לפרקי זמן משתנים במשך שנה וחצי. במלחמת יום כיפור
גויסתי לתקופה של למעלה מ-100 יום עד מלחמת לבנון עשיתי מילואים בשגרה ואז שוב
מילואים ארוכים.
יפו
יפו הייתה עיר מלאת
חברה צעירים שערב ערב היינו יורדים לשדרות ירושלים והיינו מבלים את זמננו בדיבורים
ברכיבה על אופניים שעליהם הרכבנו את החברות שלנו וכאשר שוטרים היו תופסים אותנו
ומורידים לנו את האוויר מהגלגלים כדי שלא נוכל לרכב יותר. בילינו המון בים עם חברים
וחברות והיה לנו חבר שהיה דג דגים.
בית ומשפחה
הוריי: אבי מרדכי היה
בהגיעו ארצה עבד אצל קבלן שבנה את איצטדיון רמת גן( איצטדיון רמת גן הכי גדול
ומפואר בארץ והכיל כ- 40,000 מושבים). ואחר כך הם עברו לעבוד בבניית בתי שימוש
ומקלחות לעולים החדשים. אמי עבדה במכבסה הצבאית של תל השומר שם כיבסו וגיהצו את
בגדי החיילים. בשנת 1967 נשאתי לאישה את
רות אברמוביץ בת ליהודים יוצאי רומניה שהיו בארצם פעילי עליה בשנת 1970 נולדה בתנו
הבכורה אורית ואחרי זה בשנת 1973 נולדה בתי השנייה רוית הבנות גדלו ושתיהן בוגרות
אוניברסיטה אחת בעלת תואר בחינוך והשנייה תואר במשפטים. לאחר סיום לימודיהם נישאו
אורית לדב ורוית לגיא לאורית נולדו נגה ויואב ולרוית נולדו איתי אלעד ונכדת
הזקונים מאיה.
נישואין והקמת משפחה
סבי הכיר את בת זוגתו,
סבתא שלי, דרך חבר משותף. הם היו חברים במשך 3
שנים ואחר כך התחתנו. הוריו הגיבו בשמחה
כשסיפרו להם שהם עומדים להתחתן. הם נישאו אחרי מלחמת
ששת הימים באולם. הערכים
אותם סבי רוצה להעביר הם: חינוך טוב, להשקיע בלימודים,להתנהג כראוי ולשמור על קשר משפחתי טוב.
מילון
אין מילהאין מילה
ציטוטים
”בעבר לא היה צריך הרבה כדי למצוא עבודה אבל היום כדי להצליח צריך ללמוד ולהשקיע“”הערכים אותם סבי רוצה להעביר: חינוך טוב, לימודים,להתנהג כראוי ולשמור על קשר משפחתי טוב. “
