מאגר סיפורי מורשת

אוצר אנושי מתוכנית הקשר הרב-דורי

עלייה קלה

אני וסבתא מרים, חוגגות את חג החנוכה.
תמונה הממחישה לינה משותפת.
עלייתה לארץ של סבתא מרים והגיעה לקיבוץ עין השופט.

סבתא מרים קאפמן לביא, אימא של אבא תומר נולדה בשנת 1941 בעיר הבירה של צ'ילה  – סנטיאגו. בת לתרזה (תמר) וראול. אחות קטנה לצביה.

עד גיל 4 סבתא לא התחנכה בשום מסגרת ומגיל 4 החלה ללכת לגן. בכיתה א' ו – ב' התחנכה בבית ספר פרטי ומכיתה ג' החלה ללמוד בבית ספר כללי שבו למדו רק בנות. אחה"צ למדה סבתא בביה"ס למוסיקה והייתה חוזרת הביתה מאוחר בסביבות השעה 21:00 עם אחותה הגדולה צביה. מאז סבתא מנגנת בפסנתר.

לסבתא היו גם חברים יהודים וגם חברים גויים, אך סביבתה הייתה יהודית. היא לא הרגישה שונה ולא לעגו לה על כך שהיא יהודייה.

בגיל 10 עלתה לארץ יחד עם אימה ואחותה ללא אביה מכיוון שהוריה התגרשו ואביה לא היה יהודי. הן עלו לארץ בעקבות מרדכי, האח של תמר, אימא של סבתא, שעלה לארץ במלחמת השחרור בתור רופא. מרדכי שכנע אותן לעלות מכיוון שהן ציוניות והן חשבו שישראל זה המקום הכי טוב ליהודים. סבתא מספרת ששמחה לעלות לארץ והרגישה שזאת הרפתקה והזדמנות להכיר מקום חדש, חברים חדשים ושפה חדשה.

מרדכי, הדוד של סבתא, מצא מגורים בקיבוץ רמות מנשה, כי באותה תקופה קיבוץ רמות מנשה היה קיבוץ שהגיעו אליו מדרום אמריקה והוא אף הוקם ע"י עולים מדרום אמריקה. מרדכי עבד בתור רופא בקיבוץ עין השופט.

סבתא מספרת שהן הגיעו לגור בעין השופט מכיוון שברמות מנשה לא היו ילדים בני גילן ומרדכי הציע להן לעבור לגור בעין השופט, הקיבוץ השכן. לאימא של סבתא היה עוד אח וגם הוא רצה מאוד לבוא לארץ, אך בגלל שהיו לו הרבה ילדים זה היה יותר מסובך.

סבתא אהבה בקיבוץ את הקשר שיש בין תלמיד למורה ובין תלמיד לתלמיד. החיים בקיבוץ באותה תקופה היו  בקבוצת גיל קטנה שכל הזמן הייתה ביחד. היה לה מאוד קשה להתרגל ללינה המשותפת ולזה שאתה קם בבוקר ומולך נמצאת הכיתה שאתה לומד בה – מה שהיה שונה מצ'ילה, כי בצ'ילה היא הייתה צריכה ללכת לבית הספר. מה שעוד היה קשה לסבתא זה האוכל. היא הייתה רגילה שמבשלים לה רק מה שהיא אוהבת ופתאום היא צריכה לאכול דברים שהיא לא אוהבת ועוד לסיים אותם.

הילדים קיבלו אותה והבינו אותה ועזרו לה במה שהייתה צריכה וכמעט ולא הציקו לה.

סבתא, אחותה צביה ואמא שלהן תמר המשיכו לחיות בעין השופט וניתן לומר שהקליטה בארץ ובקיבוץ הצליחה למרות קשיי השפה והתרבות בהן נתקלו בתחילת הדרך.

הזוית האישית

עטר: נהניתי לראיין את סבתא שלי, לשמוע ולהתעניין בעברה. למדתי הרבה דברים שלא ידעתי ושמחתי ללמוד משהו חדש. אני מאחלת לי ולסבתא להמשיך לשמור על קשר טוב.

מילון

גוי
כינוי לכל אדם שאינו יהודי.

ציטוטים

”"סבתא אהבה בקיבוץ את הקשר בין תלמיד למורה ובין תלמיד לתלמיד"“

הקשר הרב דורי