מאגר סיפורי מורשת

שמי אליהו אוזן. נולדתי בשנת 1949 בעיר נאבל שבטוניסיה להורים שמעון ומרים.

עליתי לארץ בשנת 1950 כשהייתי בן חצי שנה. את הזיקה לארץ ישראל העביר לאבי, סבי יוסף אוזן, שביקר בארץ ישראל כתייר בשנת 1912, לפני שאבי נולד. סבא יוסף היה מספר על יופייה ועל קדושתה של ארץ ישראל.

הגענו לארץ באנייה, למחנה עולים בחיפה, ומשם עלינו על משאית שהסיעה אותנו למושב עזריקם. סך הכל היינו 10 משפחות, חיילים הקימו 10 אוהלים וכל משפחה קיבלה אוהל. באוהלים גרנו כשנה, עד שהקימו לנו צריפים מפחים. רק לאחר מספר שנים הסוכנות בנתה לנו בתים קטנים מאבן. לארץ הגענו, הורים עם שני ילדים: אני תינוק ואחותי הגדולה בת 4 . יחד איתנו עלה לארץ בן דודה שלי בן 17, שההורים שלו נשארו בטוניס והוא החליט שהוא רוצה לעלות לארץ ישראל. במשך השנים נוספו למשפחה שני אחים ואחות אחת, גדלנו במשפחה חמה מלוכדת ואוהבת.

מכיוון שאני הייתי הגדול, נאלצתי לעזור בעבודות המשק השונות כגון: חליבת פרות שהתבצעה ביד ולא במכונה, קציר ירק לפרות. את הירק קצרנו עם חרמש, והעמסנו על עגלה רתומה לסוס. את העבודה ביצענו לאחר שחזרנו מבית הספר.

שמעון ומרים אוזן והילדים אליהו ושושנה

בר המצווה של אליהו אוזן

סיפור הקמע

בטוניס הנשים היו יולדות בבית, המיילדת הייתה מגיע לבית היולדת. ידוע שהתינוק שטרם נולד עטוף בקרום. האמונה אומרת שאם התינוק נולד כשהקרום שלם אוספים ומייבשים את הקרום והופכים אותו לקמע. אנשים מאמינים שהקמע מביא מזל לכל מי שנושא אותו. אני נולדתי עם קרום שלם. מהקרום שלי הכינו קמע, הקמע עבר 4 דורות במשפחתנו. הקמע הזה משרת אותנו עד היום ובאמת אנחנו רואים הצלחה כאשר אנו נושאים אותו.

אליהו אוזן תינוק.

אליהו אוזן במושב

הזוית האישית

דור הנכד: היה לי כיף לעבוד אתך ולשמוע את סיפור העלייה לארץ ואת מה שעברתם בארץ בשנים הראשונות לקום המדינה. אני רוצה לאחל לסבא שלי בריאות אושר נחת מהנכדים ואריכות ימים. סבא אליהו: אני מאחל לנכדי הצלחה בלימודים שמחת חיים אושר ברכה ובכל אשר יעשה יצליח.