מאגר סיפורי מורשת

תעודת הזהות של סבא-רבא

בהיותו בן 4 ("אני זוכר במעורפל צריף"), עזבה המשפחה את הקיבוץ ("בגלל הפילוג. אימא, אלקה, אמרה 'את סטלין אני מכירה טוב'") ועברה למושב בית-לחם הגלילית. אביו החקלאי, היה בעל משק חלב ("רפת עם 40-50 פרות"), לולים ("תרנגולות, הודים"), חלקת גידולי שדה והייתה גם סוסה. "עזרתי לאבא", אומר, "חרשנו, קצרנו, ובגיל 16 התהפכתי עם הפרגוסון" (טרקטור). יסודי למד במושב, תיכון ב"חקלאי נהלל" והלך ל"נוער העובד". 

התגייס לצנחנים (גדוד 202), צעד במצעד צה"ל ("הקטן") בירושלים בשנת 67' ובמלחמת ששת הימים לחם בעזה וברמת הגולן ("לרמה הגענו כמה שעות לפני הפסקת האש"). אמנון ליפקין שחק, מספר, היה סמ"פ שלו. לימים, משה נפצע בהתקלות עם מחבלים ליד גשר אלנבי ("חטפתי כדור ביד"), שכב בבית חולים נהריה ואחרי שהחלים החל לעבוד במפעלי הרכב בנצרת ("דרך משרד הביטחון"). בהמשך התחתן עם גילה ("אשתי עוד מעט 41 שנה") ונולדו להם שלושה ילדים – בתיה, דביר ואמיר.  

תיעוד נוסף של משה ושי בקישור