מאגר סיפורי מורשת

רקע לסיפור – מלחמת ששת הימים

"מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר – ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה. המלחמה החלה במכה מקדימה ישראלית על חיל האוויר המצרי, לאחר תקופת המתנה מתוחה, שבה נעשו ניסיונות להימנע ממלחמה. במהלך המלחמה כבשה מדינת ישראל שטחים נרחבים בסיני, רצועת עזה, רמת הגולן, יהודה ושומרון ומזרח ירושלים. השטח הכולל שנכבש גדול פי שלושה משטחה של מדינת ישראל לפני המלחמה". (ויקיפדיה)

לאחר זמן של מתיחות בגבולות פרצה מלחמה יום לפני יום הולדתו הראשון של בני השני. היינו עולים חדשים בסה"כ שלוש שנים בארץ. בהתחלה פחדתי נורא והיו כל מיני חרדות מה יהיה בהמשך המלחמה.

כל יום ויום היינו מאזינים לחדשות כדי לשמוע מה קורה ולקוות לחדשות טובות. לא יכולתי לראות את המתרחש בחוץ מתוך המקלט כי אי אפשר היה להסתכל וכשהיינו בבתים הכל היה צריך להיות להיות סגור לפי הוראות המשטרה.

אני לא זוכרת מי מהמשפחה השתתף במלחמה, אבל אני יודעת שהדודים שלי אשר היו מזמן בארץ גויסו למילואים. כל המלחמה הייתה דרמטית ומפחידה שמענו מטוסים באוויר וכשהיו אזעקות ירדנו בריצה למקלט. בלילות היינו יורדים לשכנה בקומה הראשונה כדי להיות קרובים למקלט.

במקום לחגוג יום הולדת לבני ביליתי איתו ועם בני הגדול בן השלוש במקלט יחד עם שכנינו לשיכון. האזנו ברדיו לחדשות מהנעשה בגבולות מצריים, ירדן וסוריה.

הרגשתי הקלה כאשר בתום שישה ימים בלבד הודיעו על סיום המלחמה וניצחונות בכל החזיתות, שמחתי לחזור לשיגרה ושנוכל ללכת לים בקיץ שזה התחיל.

הייתי עצובה במיוחד שהרבה חיילים שלנו נהרגו. הרגשנו זאת באופן מוחשי בגלל שבייתנו היה סמוך לבית הקברות הצבאי ועברו ברחובנו שיירות הלוויה רבות. וגם שמענו את חלק מהלוויות ומטחי הכבוד.

הזוית האישית

גל קרסו: אני רוצה לספר שהיה מרגש לראיין את סבתא, כי גיליתי עוד דברים חדשים עליה והיה לי זמן איכות נוסף איתה.